ירושלים המשך עבודת ועדת הפיוס הרב לאומית

וועדת הפיוס הבין לאומית שנתמנתה בידי האו"ם שלחה לראש העיר העתיקה ולמפקד הצבאי הזמנה להגיע למפגש הוועדה בחלק היהודי של העיר, בוועדת הפיוס ישבו הנציג ל. הלדמן ממשרד החוץ האמריקאי המומחה לחוק בין לאומי, מר פילים בנואה ממשרד החוץ הצרפתי ואיש משרד החוץ התורכי, בפני הוועדה ביקשו להופיע גם נציגיו של המופתי הערבי ונציגי איגודים פרטיים שונים.
במרץ 1949 הוזמן דניאל אוסטר כראש העיר והממונה הממשלתי על העיר ד"ר אברהם ברגן לתת עדות ממקור ראשון לוועדת המשנה הצמודה לוועדת הפיוס שנערכה על מנת לפתור בעיות שונות שנוצרו עקב חלוקת העיר ויצירת עירייה לחלק היהודי ועירייה לחלק הערבי של העיר העתיקה, וכמובן לקבוע את עתידה הכולל של ירושלים .
דניאל אוסטר העיד בפני הוועדה במשך כמה שעות על עתידה של ירושלים ממבט עיניו , על בעיותיה של העיר ועל עתידה הכלכלי ,בעדותו העיד אוסטר על השתרשות היהודים במרקמה של העיר בעבר ובהווה, על הלחימה להגנת העיר , כנגד הפגזות העיר בחסות הבריטים בידי הלגיון הערבי , אוסטר המשיך ואמר כי לאור התקופה הקשה שעברה העיר היהודית היא איננה יכולה להרשות לעצמה לוותר על אף פיסת קרקע משטחה כיום.
החלק היהודי בירושלים קבל את זכותו על העיר בזכות הדם ששפך להקימה ולהגנתה לממון ששילמו כמיסים הרוב היהודי לשרותיי העיר ולפיתוחה ובעמלם למען העיר ובמיוחד את השרות והשמירה שהעניק הציבור היהודי למבני הדת ולכנסיות הנוצריות ונכסיה בעיר ירושלים, את העדויות והמסקנות היו אמורה ועדת הפיוס להעלות בפני כנס ראשי המדינות הערביות בעיר ביירות בהמשך.
בפני הוועדה העיד סיר ויליאם פ'יצגראלד ,זקן שופטי בית המשפט המנדטורי שישב בראש החקירה בשנת 1945 בעת שפוזרה מועצת העיר והתמנתה לעיר וועדה קרואה , את מסקנותיו והמפה שהוכנה ,עיכב סיר ויליאם פ'יצגראלד ומשרד המושבות הבריטי למשך שנה וחצי , ועיקריה היו לחלוקת ירושלים לשני חלקים שאותן ינהלו בנפרד שני ראשי עיר יהודי וערבי , אלא שהמוקש הגדול הייתה המלצה לניהול העיר בידי ועדה משולשת שתורכב מנציגי המנדט נציג יהודי ונציג ערבי .
לירושלים החלו להגיע משלחות מרחבי העולם ,אנשי דת ומשלחות של העדות הדתיות ברחבי העולם, ונציגים של וועדת המשנה לענייני ירושלים , שביקרו על מנת לפקח על התחדשותה של העיר העברית ,ולכבות שרפות ולנסות לפשר בסכסוכים וביחסים, בין החלק הערבי לחלק היהודי .
הסיבה העיקרית לביקורו הייתה הגשת דוח לוועדת הפיוס, הייתה לבחון מחדש את הרעיון להפוך את ירושלים לעיר בין לאומית ,ועל כן ערך ישיבות בנפרד עם הצדדים היהודים והערביים , לבחינת דעותיהם לנושא , כאשר הערבים נטו לקבל את הרעיון להכרזה על ירושלים כעיר בין לאומית ואילו היהודים התנגדו .
בין יתר הרעיונות של וועדת הפיוס ,הייתה זכות השיבה לחלק מפליטי הערבים שברחו בקרבות מבתיהם , לדבריו של נציג הוועדה בעת ביקורו בארץ ישראל , הסכימה עקרונית ישראל להחזרת כמאה אלף ערבים לארץ מהמדינות הערביות הסמוכות , אך הנושא עוד רחוק מפתרון (הצהרה שאין מאחוריה שום אמת) .

מיקום