התחבר
עמק יזרעאל אכלוס הכפר בלפוריה
לצורך מסירת הקרקע בחוזה זמני הציבה חברת קהילת ציון את התנאים הבאים : על מנת להקנות הכשרה חקלאית למועמדים ,עליהם להצטרף לשנה להכשרה בפיקוח מדריכי חקלאות שהחברה תציב ביישוב, הנהלת הישוב תהיה מורכבת מנציג קהילת ציון והשני נציג המתיישבים, שכרו של המתיישב בשנה הראשונה כדמי מחיה בעת הכשרתו כשש לירות לחודש .
לטובת אנשי ההכשרה שלמדו במחנה חוות המעבר צריפין בלפוריה שבגבעת המורה , (לאחר עזיבתם הוקם במקום בית ספר חקלאי ליתומים) לאנשי ההכשרה תספק חברת קהילת ציון מגורים עם ריהוט בסיסי ותינתן למתיישבים אפשרות להשתמש במטבח הציבורי להכנת ארוחות ,לאחר סיום שנת ההכשרה ובהסכמת המדריכים והמתיישבים .
תינתן האפשרות לחתום על חוזה קבע בשיתוף ועדת השחרור של החיילים להמשך ההתיישבות ביישוב כאשר חברת קהילת ציון תעמיד הלוואה לזמן ארוך ותספק בתמורה :
חלקת אדמה ובית מגורים ובחצר מבנים לגידולי בעלי חיים וציוד חקלאי סכום נוסף לרכישת ציוד חקלאי לעבודה ופרדות לחריש , סכום כסף חודשי שתשמש כמשכורת ולנה ולהוצאות תפעול, בסוף שנת היבול יקוזזו מההכנסה ההוצאות השטחים יינתנו מאדמות שנמסרו לקק"ל מאגודת קהילת ציון למשמורת לאחר רכישתם.
שמו של היישוב נקבע לבלפוריה (גבעת המורה), לאחר שאנשי גדוד המתנדבים האמריקאי שהגיעו לארץ ישראל, במלחמת העולם הראשונה ,שלקראת שחרורם התארגנו חלק מהלוחמים לקבוצה ,על מנת להתיישב ולהקים ישוב עברי, אנשי קהילת ציון (חברת הציונות האמריקאית ליישוב ארץ ישראל) יעדו את בני הקבוצה להתיישב בתל עדס (תל עדשים) , או במרחביה או בבלפוריה .
השם שנקבע בידי אגודת קהילת ציון למקום ההתיישבות לא מצא חן בעייני המתיישבים ולכן המתיישבים פנו ללורד בלפור ובקשו לקרוא לישוב על שמו כתודה על הצהרתו המפורסמת הנקראת הצהרת בלפור בכ' בנובמבר ,בעת ששימש כשר החוץ בממשלת אנגליה , בלפור אישור לקרוא ליישוב החדש בלפוריה.
"חברת קהילת ציון האמריקאית " שהוקמה בשנת 1914 , פעלה לרכישת אדמות מערבים בארץ ישראל ,בעבור יהודים מאמריקה ,חברה זאת ,הקימה חברת בת שנקראה "משק" שרכשה בארץ ישראל אדמות בעבור יהודים ממזרח אירופה.
חברת הבת "משק ",אספה כספים מיהודים עשירים, מהתנועות החלוציות בגולה ומחלוצים שרצו לעלות ולהתיישב בארץ ישראל ,בכספים אלו בעיקר השתמשה החברה לרכישת כעשרת אלפים דונם מהאדמות שבכפר ג'דה שבעמק יזרעאל.
האגודה קהילת ציון האמריקאית רכשה כעשרת אלפים דונם אדמת ביצות , יבשה את הביצות מתחה קווי מים ומסרה כשלושת אלפים חמש מאות דונם מתוכם, לידי 33 המשפחות שעלו על הקרקע וייסדו את בלפוריה ,חלקם עולים חדשים ותיקים שעברו הכשרה בישובים ,וחלקם עולים חדשי בני גדוד המתנדבים האמריקאי .
בראש חברת קהילת ציון האמריקאית שישבה את המושב בלפוריה מונה ,קצין בגדוד המתנדבים האמריקאי , שנהג כמו פקידי הברון בזמנו, התנהגותו המתנשאת בדרישותיו הקשות גרמו למתיישבים להילחם ולהתווכח על כול החלטה שהורה, בניסיון להתגבר על ההתנגדות החליט לנהוג בשיטת הפרד ומשול, אך רק משפחה אחת נענתה לחיזוריו, כאשר העניק להם משרות באגודת קהילת ציון.
כיוון שהתלונות על התנהגותו הגיעו להנהלת האגודה באמריקה , הוא הוחזר לאמריקה ובמקומו נשלח לעמוד בראש האגודה ה. פסטמן , בני המשפחה ששיתפו עם המנהל הקודם נשלחו גם הם לדרכם , והמתיישבים זכו לקבל טרקטור חדש כלי עבודה וצריפים חדשים על מנת לשכך את הכעסים בקבוצה.
בשנת 1921 נמנו 21 מתיישבים ששעלו לבלפוריה מכוון שקצב הכנת הבתים היה איטי הוחלט להמשיך ליישב את היישוב על פי הספק בניית בתי המגורים והמשקים , בתכנון החברה האמריקאית היה להביא גם עולים יהודים חדשים מאמריקה .
בפועל בוזבז זמן יקר להכנת השטח ,וההוצאות התרבו עד שהמתיישבים עלו על נקודת הקבע, גם השהות בחוות ההכשרה (צריפין בלפוריה)שהוקמה בטרם העלייה על הקרקע בפועל, יצרה עומס הוצאות על חברת קהילת ציון , והביקורות מאמריקה לא אחרו להגיע .
לכול משפחה נמסר מידי חברת ציון האמריקאית, שטח של 100 דונם והלוואה של 400 לירות למשך 25-30 שנים להחזר, בכספי ההלוואה נבנה לכול מתיישב בית מגורים ורפת לפרות חליבה, כלים והציוד ליחידות החקלאיות שאותם סיפקה קרן היסוד (שהורכבה בראשיתה מאגודת משק וחברת הכשרת מפרץ חיפה) .
על פי התוכנית על משפחת המתיישב להקים משק מעורב וליד הבית להקים שטח שיפרנס ויאכיל את בני המשפחה, בעבור מכירת היבול ,הביצים ,התרנגולות והחלב יקבל המתיישב תמורה כספית ישירה ליד לאחר המכירה .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.