התחבר
תודה לוותיקי קבוץ נחשון בעבור העזרה לכתיבת המאמר.
ספור הקומנדו המצרי בשטח ההפקר שמסביב למנזר השתקנים ,מחזיר אותנו לימי שלהי מלחמת ששת הימים כאשר בסוף מאי 1967 נחתם הסכם בין המלך חוסיין מירדן לבין השליט המצרי נאצר ממצרים ,שבו התחייבו אחד כלפי השני לשיתוף פעולה צבאי במידה ואחת מהם תתוקף בידי הצבא הישראלי.
בעקבות ההסכם ,מונה הגנרל המצרי עבד אל מונעם ריאד ,כרמטכ"ל הכוח הירדני מצרי המשולב בירדן, על פי תפיסתו הבטן הרכה של ישראל ,היו שדות התעופה שליד רמלה לוד בקרבה למובלעת הירדנית באזור לטרון, ובעיקר שדה התעופה הצבאי תל נוף, לצורך זה הובאו שני גדודי קומנדו מצרי , יחידות 33 ויחידת 53 שמנו כשבע מאות חיילים לאזור לטרון ,במיקומו של הישוב מבוא חורון של היום.
בד בבד העבירו המצרים מידית לאחר החתימה, לתוך שטחה של ירדן שני גדודי קומנדו על מנת שיתפרשו לאורך הגבול עם ישראל ובעת פקודה יצאו למעשי פשיטות חבלה בשטחה של ישראל, מפקדי הגזרה הירדנית וקציני הגדוד ,קבעו מטרות בעת סיור מודיעיני קודם למלחמה בשטח המפורז, חלק מהכוח הקומנדו המצרי, היה אמור לפרוץ מאזור לטרון לכוון העיר רמלה העיר לוד ולשדה התעופה, ובהמשך לכבוש את שדה התעופה הצבאי בתל נוף ,חלקו הופנה לגזרה צפונית יותר באזור רמאללה והסביבה.
לצורך ההתקפה התמקמו חיילי הקומנדו בכפרים ומוצבים ירדניים שבאזור המנזרים השתקנים ועמאוס ,בשילוב כוח צבאי לוחם ירדני , בבוקר השישי ביוני הלחימה התפרשו מעל למאה וחמישים חיילי הקומנדו בתוככי השטח המפורז ,חלקם הסתננו והתערבבו בין הפלאחים המקומיים וכך תפסו עמדות קדמיות, והחלו בפעילות ירי על מטרות מזדמנות אזרחיות וצבאיות שנעו לקראת תפיסת עמדות.
בשטח בצד הישראלי החלו להגיע כוחות חי"ר מחטיבה 4 ובעקבותיהם טנקים אם איקס ,ותוך מספר שעות נכבשה המובלעת בלטרון, וחלק גדול מהכוח המצרי נותר בשטחי המובלעת ,כאשר הגיעו הטנקים הם נקטו משנה זהירות, במטרה שלא לפגוע בחיילים הישראלים, אלא שזהירות זאת עלתה בחיי אנשי צוות טנק, שחטף בזוקה כיוון שחשב שהחיילים שלפניו הם מכוחותינו.
נורה אדומה זאת ,שהודלקה למפקדי האזור שקבלו פקודה להשתלט על האזור, הבהירה להם ,שבשטח מוטמעים כוחות קומנדו , מיד לאחר מכן החל מצוד אחרי חיילי הקומנדו המצרי, כתוצאה מכך נסוגו חלקם מזרחה לכוון הכביש שבבאב אל וואד ,והחלו לפגוע במטרות מזדמנות כולל אוטובוסים שהובילו חיילים ונשק ,שהחלו לזרום לכוון ירושלים ,על מנת לעבות את הקו העירוני .
חלקם של אנשי הקומדו הסתוו בינות לפליטים והפלאחים שבאזור, וניצלו את ההסתוות לפגיעה בחיילים שרדפו אחריהם, בשלפם נשק מוסתר וירי ופגיעה בחיילים, אנשי התצפיות של קבוץ נחשון שישבו על גבעות שולטות מעל השטח החלו להזרים מידע מודיעיני על שוטטות של חיילים והפנו כוחות חיילים ללכדם .
כשמפקד כוח הקומנדו המצרי הבין כי הוא מכותר , הוא נתן פקודת נסיגה לכוחותיו, כאשר הוא מצביע לכוון דרום לחזרה לסיני, אלא שבכיתור נותרו למעלה ממאתיים חיילים בכיתור בפיקודו של סגן המפקד, שהחלו להילחם ולפגוע בחיילי צהל שפעלו בשטח, אז ניתנה פקודה לכוחות צהל לפגוע ולהרוג ,בחיילי הקומנדו שהסתובבו והסתתרו בעשבייה שבשטח, טנקי שרמן שהגיעו החלו לירות פגזי זרחן והבעירו את הצמחייה ,בנוסף לצרורות מקלעים ,לחיילי הקומנדו לא היה סיכוי ,ועל פי התחקירים במקום נשרפו ונפגעו בין 70-100 חיילי קומנדו בשלב הזה,
בשלב הזה הבינו מפקדי הצבא הישראלי שבשטח ,כי פעולות חבלה אלו של חיילי הקומנדו המצרי מהוות בעיה רצינית החלו להקצות כוחות גדולים יותר על מנת לצוד את אנשי הקומנדו , בין היתר צורפו טנקים לכוח ואלו קבלו פקודה לירות פגזי זרחן על שטחי המסתור של הפלחה .
כתוצאה מהירי הישראלי ,פרצה אש בשדות המסתור של הקומדו ,וחייליו החלו להיפגע הן מפיצוץ חומרי הנפץ שנשאו ,והן מירי החיילים בעת שהתרוממו ממסתורם עקב האש שחשפה אותם ,בתקרית נהרגו עשרות חיילי קומנדו אל חלקם הצליחו לסגת ופנו לכוון קבוץ נחשון וגבעות התצפית תוך כדי ירי לעברם ולעבר הקבוץ .
המפקדים הישראלים שבשטח, שלחו מיד חיילים לאגפם ולמנוע מהם להמשיך מערבה וניתנה פקודה לאנשי התצפיות לירות על מנת לפגוע בהם בעת שהיו חשופים לעיניהם ,כך נמשך המצוד לאורך שעות היום ,ורב סרן שמועתי שעלה לדרגת סגן אלוף ,יצר מתחים בקבוץ נחשון ויד קלה על ההדק ,ברחבי המשק לאפשרות של חדירות אנשי הקומנדו לקיבוץ.
אנשי המשק נקטו במשנה זהירות בעת החשיכה ,תאורת הגדר הופעלה ופגזי תאורה פילחו את השמים לעיתים, וחוליית מחפשים בני המשק יצאה לכול קריאה על מנת לוודא שלא בוצעה חדירה למשק.
אפילו חיילי הנח"ל שהוו את כוח החי"ר הצהלי באזור ,הותקפו בידי חיילי הקומנדו בעת ששינו עמדות על פי הפקודות שקבלו מידי הצבא, בסך הכול הפעילות כנגד הכוח המצרי נמשכו כשלושה ימים קרוב למאה מהם נהרגו בקרב עמם, חלקם נשבה וחלקם ברח בחסות הפליטים שברחו עמוק לשטח הירדני , מספר מההרוגים המצריים נקבר בידי נזירי מנזר השתקנים בחלקת הקבורה המוסלמית שבקרבת המנזר וחלקם הגדול בידי הרבנות הצבאית ,בבור שנחפר ליד מגרש החניה של מיני ישראל (חלקת עצי השקד של קבוץ נחשון) , על פי הסיפורים והעדויות נאספו לבור כמאה חיילים בעיקרם אלו שנשרפו בשדה הקוצים וכאלה שנורו בקרב,
בזאת תם סיפור חיילי הקומנדו המצרי באזור לטרון.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.