תחילת היישוב של בית שערים ביהודים במאה העשרים , החלה בהבאת חלוצים יהודיים שהגיעו מיוגוסלביה, בשנת 1922 והושבו בעזרת הקק"ל על האדמה באזור ,כקבוצה קטנה שעל פי התוכניות עמדה לגדול בהמשך, אלא שהחלוצים הוזנחו והקבוצה התפרקה והמקום נעזב.
בצר להם פנו המתיישבים החדשים בבית שערים, יוצאי יוגוסלביה לאגודות ציוניות במדינתם על מנת שיאספו כספים בעבורם להקמת מכון מים שיעזור להם להפריח את אדמות היישוב , אלא אומנם התגייסו והעבירו כחמש מאות לירות לקופת המתיישבים, בד בבד פנו התושבים למוסדות המיישבים בבקשה, לעזור להם לפתור את בעיית המים כי אחרת יאלצו לעזוב.
חמש שנים לאחר מכן, כמה ימים לפני מאורעות 1929, שוב יושבו 8 משפחות מאגודת אפרים (תנועת בני המושבים וחברי הנוער העובד) על שם אפרים ציזק ,שנפל ביער הרצל להגנת מתיישבי הקבוץ חולדה ,אנשי הגרעין עברו את ההכשרה במושבה מגדל וחדרה .
בתחילה התיישבו בני הגרעין על הגבעה שממול חוות שטוק באוהלים ,שאר חברי הקבוצה התגוררו זמנית כולל הנשים והילדים ביישובים ובקיבוצים הסמוכים, עד אשר עברו לנקודת הקבע שנקבעה להם בידי הקק"ל .
הקבוצה התיישבה בצריפים על השטח שנעזב, כיוון שהמים חסרו לצרכי הגידולים ובניית משק חי, קבלה כול משפחה שטח של 150 דונם לגידולי פלחה שאינם עתירים בתצרוכת מים אלה ניזונים ממימי הגשמים (כאשר לא היו שנים שחונות),למרות שנקדחה באר מים היא סיפקה בקושי חמישה קוב מים לצרכי השתייה של המתיישבים.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.