עמק יזרעאל קבוץ הזורע

קבוץ הזורע ממוקם למרגלות הרי מנשה בחלקו המערבי של עמק יזרעאל, ייחודו של הקבוץ שהוקם בשנת 1935 לא בידי חלוצים בוגרים אלא גרעין שהרכבו מבוגרי תנועת נוער ,בנים ובנות של משפחות מתבוללות , שהוקמה בגרמניה בידי צעירים ומנו ערב עליית הנאצים בגרמניה לשלטון בשנת 1933, כאלף מאתיים צעירים.
כרגיל כאשר שני יהודים נפגשים נוצרות מספר מפלגות, אירוע כזה של התפלגות ,התרחש בין חברי הגרעין בגרמניה בשנת 1932, כתוצאה מכך נוצר הגרעין שנקרא וורקלויטה ,אז שונתה האידאולוגיה המפלגתית של הגרעין, לרעיון עלייה לארץ ישראל ולרעיון הסוציאליסטי על מנת להקים בה ישובים עבריים.
כתוצאה מכך ,עברו צעירים אלו הכשרה לחיי ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל ועלו כגרעין לארץ, בתחילה התיישבו בחדרה וכאן החליטו הצעירים לקרוא לגרעין "אנשי המעשה" בני הגרעין (שיועד לקבוץ הזורע) ישבו כחצי שנה באדמות יוקנעם ,על רצועת הקרקע שבה היה החאן הישן בין אדמת נטר והגיא ,וממש ימים ספורים לפני תחילת מאורעות 1936 עברו כ 85 חברי גרעין ונטו אוהלים ושני צריפים ,בחלקה של 40 דונם שהקציבה הקק"ל למגורים לרשותם במושבה יוקנעם , אלא שהמחנה התמקם על מדרון שנשק לכביש חיפה גנין.
מיקום זה גרם לחיכוך ולהתגרויות מצד חברי כנופיות הערבים בסביבה ואנשי הכפר הערבי סעדה ,ומהחולפים בנסיעה על הכביש, במיוחד במחצית 1936 שבה נרשמו מספר התקפות על מגורי הצעירים שנהדפו בעזרת ירי נגדי של השומרים למזלם ללא אבדות.
על מנת להתפרנס עיבדו חברי הקבוצה כאלף ומאה דונם לגידולים חקלאיים מתוך 1300 דונם שהוקצו להם משטח האדמה שרכשה הקק"ל , קבוצה קטנה מהגרעין הקימה משתלה את המים לגידולים ,רכשו בני הגרעין ממימי המושבה יוקנעם ,על השטח הם הקימו עדר צאן ורפת של עשר פרות חולבות ,גן ירק ומסגריה ונגריה לעבודות שסופקו ליוקנעם ,חלקם עבדו כשבארים בנמל חיפה, חלק בפרדסים וחלקם עבדו בסלילת הכביש בין עפולה לשטה.
לאחר שלוש שנים של עבודה בשטח ,שהוקצע לחברי הגרעין במושבה יוקנעם, קבלו סוף סוף החברים את האדמה להקמת יישובם מזרע שהוקם בשנת 1938 , לאחר שהאריסים שלא פינו את הקרקע שנרכשה בידי הכשרת היישוב הועברו למושבם החדש .
כאשר התיישבו בנקודת העלייה על האדמה ,יצאו הנערים לעבודתם ,בימי שישי הוקדש הזמן שלאחר העבודה לניקיון והכנת סעודת השבת, בימי שבת חדלו חברי הקבוצה מעבודתם על מנת לשמר את רוח היהדות והמסורת .
השמירה על המנוחה ביום השבת נבעה מהרצון לשמר את המסורת היהודית ,לא מכפייה דתית ,אלא מההבנה לרוחניות שנשתכחה ,בעת ההתבוללות והנטייה אחרי הקדמה בגרמניה, טקס קבלת שבת בקבוץ ,נערך על מנת ללמוד ולערכו במגמת החייאת המסורת היהודית בארצם של היהודים, בנוסח הפנימי שלהם ובפרשנות שלהם ,בחייהם בקיבוץ.
דבר נוסף שצעירים אלו שמרו היו חיי התרבות ,האומנות והמוזיקה ,ספרייה גדולה של ספרי אומנות, פילוסופיה ושירה עמדו לרשות החברים ,מחזות הועלו בידי חברי הקבוצה ,מקהלה ותזמורות של כלי נגינה ופסנתר, השתתפו בימי השמחות והחגים ,נר התרבות ליכד את הצעירים המשכילים שהגיעו לקבוץ על מנת לשמר את ציוויונם התרבותי.
שטח הקבוץ הזורע והמושבה יוקנעם הוקפו בגדר ביטחון להגנת המגורים וחלק מהשטחים, בסוף שנת 1938 החלה בניית בית הילדים החדש כמבנה הציבורי החדש ביישוב, ואף התקיימה חגיגה גדולה בחדר האוכל , למרות שלקבוץ הוקצעו כאלפים חמש מאות דונם אדמות לעיבוד חקלאי ,בפועל בשלב הראשון עובדו כאלף שבע מאות דונמים שהיו זמינים לחקלאות.
כיוון שבעת העלייה על הקרקע, התגוררו בקיבוץ 60 משפחות וששה עשר ילדים ,קמו חברי הקבוץ והזדרזו להקים את בית הילדים, ואת המבנים הציבוריים הדרושים לחיי היום יום בקבוץ המתפתח ,חיי התרבות לא הוסבו לצד ,אלא תוגברו בהקמת תיאטרון ומופעים שנדדו ברחבי ארץ ישראל כבימות חובבים .
חברי קבוץ הזורע גויסו לכוח ההגנה, והשתתפו בתקופת המאבק להקמת מדינת ישראל בהגנת האזור, בקבוץ זכורה פרשיית העלמות גבריאל לאי וברנרד שיפר שנחטפו ונעלמו בידי פורעים ערביים בדרכם לקיבוץ בתחילת 1948,וששרידיהם נמצאו, בתחילת 1950 באדמות הכפר הערבי לשעבר אבו שושה (ליד משמר העמק) , והובאו לקבורה בקיבוץ הזורע.
חלקם של חברי הקבוץ ,אף גויסו לצבא הישראלי בעת הקמתו ונלחמו בגזרות שונות ,חלקם אף נפל בלחימה וגופותיהם הועברו לאחר המלחמה לקבורה בבית הקברות של הקבוץ, חברי הקבוץ המשיכו בחייהם התרבותיים גם ששולבו בחיי תרבות ענפה ובפתוח ענפי החקלאות והחיי בקבוץ.
בשנת 1955 פרצה מחלוקת בין קבוץ הזורע למושבה יוקנעם על חלקת אדמה ,שיוקנעם דרשה לקבל ,חלקה ששימשה את קבוץ הזורע לרעיית עדר הצאן של הקבוץ, החלקה אף עברה פעולות של סיקול והכנה לעיבוד חקלאי, חלקת אדמה זאת נחכרה בידי המשק מידי חברת הכשרת הישוב , שהעבירה בהמשך את הזכויות על הקרקע לקק"ל.
לאחר ברור מהות הסכסוך והזכויות חולקה החלקה בת האלפים דונם ,בידי וועדה ללא השתתפות הצדדים ,למניעת משוא פנים לחלוקת האדמה שיועדה כאדמת מרעה למושבה יוקנעם וקבוץ הזורע ,על מנת שתשמש את שני היישובים לצרכי המרעה .
הקבוץ הקים מפעלי תעשייה בשנות השישים ,כמו מפעל הרהיטים הזורע ,שמכר את תוצרתו גם במערב אירופה ובשוודיה ואף משלוחי רהיטים לארצות הברית),בשנות השבעים עבר על הארץ גל גשם גדול בחורף ,כתוצאה מכך הוצפו שטחי המגורים בקבוץ בבוץ ובמים, שפגעו בבית הילדים והרסו גשרי מעבר בשטחי המשק, גם החשמל נותק עקב קריסת עמודי החשמל וקרע בקווי ההולכה.
בשנת 1976 נחגג בקבוץ יום הקמת הקבוץ לרגל 40 שנות קיומו מיום הווסדו, כאשר התברר כי בקבוץ חיים ילידי 25 מדינות שמהם עלו יהודים לארץ בין חברי הקבוץ כמובן ילידי גרמניה המייסדים, אמריקה וקנדה, עירק ,תורכיה ,לבנון ,סוריה ,ממדינות אירופה, צפון אפריקה ודרום אפריקה.