רמת הגולן אתר ארכאולוגי סוסיתא

אל שרידי העיר סוסיתא מוטב לערוך בשני כלי רכב, לשרידי העיר מגיעים בנסיעה לאורך הכביש המקיף את אגם הכנרת מצדו המזרחי ,כארבע מאות מטר מהכניסה לקבוץ עין גב, פונים לכביש משובש ימינה (מזרחה) וממשיכים כשנים וחצי קילומטר על הדרך המשובשת עד העיקול והחניה הקטנה שליד שער הברזל, כאן מחנים רכב אחד וממשיכים עוד כקילומטר וחצי בעליה ,עד לחניון נוסף שממנו מתחיל שביל המסומן בשחור.

האתר הארכאולוגי שבסוסיתא ,ממוקם בחלקה הדרום מערבי של רמת הגולן, בגובה שמעל למאה וארבעים מטר מעל גובה פני הים ,כשני קילומטר ממזרח לאגם הכנרת , במה שאנו קוראים רכס הר סוסיתא ,המוקף מסביבו ממצוקים , רכס סוסיתא מחובר להרי רמת הגולן באוכף .

לעיר המחוז סוסיתא היו מספר שמות שהקדום ביותר היה פוליס ,או אנטיוכה היפוס מהתקופה השלטון היווני והרומאי ,שם המתאר את צורתו של הרכס כצוואר הסוס וראשו הערבים שכבשו את האזור לאחר מכן קראו לרכס ההר ולמצודה שהקימו בחורבות העיר בשם קלעת אל חוצן שפרושה מצודת הסוס.

מתחילים בעלייה לכוון השלוחה, לאחר מרחק קצר נתקלים משמאל לדרך ,בקיר משרידי תעלת הולכת המים וארונות קבורה הנקראים סרקופגים ,ממשיכים משם לחלק הגבוה של הרכס ,חולפים על פני השער המזרחי ונכנסים לשרידי העיר, בהליכה על פני הרחוב הראשי כאשר משני צדדיו מונחים עמודי שיש שהתמוטטו ברעידת האדמה בעבר בעת ששימשו כתמיכה לגג הכנסייה שגם התמוטטה .

בהמשך ההליכה לאורך הרחוב הראשי ,מבחינים בשרידי מבנים ציבוריים ששימשו את התושבים בתקופות השלטון השונות, בינם שרידי כנסיות, שרידי המזרקה העירונית הנקראת נימפאון שהפסלים שהקיפו אותה נשדדו ושרידי בית המרחץ העירוני.

בין שרידי המבנים המעניינים   נמצא שריד הבודד לאודיאון מושב ומעבר בין גושים ,ששימש לחיי התרבות והרוח ,מקום שבו נערכו הצגות שהוקם במאה הראשונה לפני הספירה אבני מושביו בסוף המאה השלישית נבזזו לצרכיי בנייה של ישובים באזור .

את מסלול ההליכה ברחוב הראשי מסיימים בשער המערבי שלידו עמדה צהלית ושרידי הרכבל להובלת הציוד הצהלי והמזון, נקודת נוף שמעל לאגם הכנרת , להגעה לרכב חוזרים לשער המזרחי ושמם יורדים בשביל רכב.
למרגלות העיר ,בחופה המזרחי של אגם הכנרת ,הוקמו שני מעגנים ששימשו את העיר כאשר מעגנה הגדול ושובר הגלים של המעגן נחשף מעת לעת בעונות שחונות של הכנרת בין קבוץ מעגן לבין בית הארחה של הקיבוץ לגדות האגם.

בחפירות ארכאולוגיות שונות שנערכו במקום שרידי העיר ,שהוקמה באמצע המאה השנייה לפני הספירה בידי הממלכה הסלוקית שימשה לאחר מכן את היונים והרומאים שהחליפו אותם בשלטונם על ארץ ישראל.
בחפירות שנעשו בעבר נתגלה שער גדול שהוליך לאזור ששימש על פי החוקרים כאתר פולחני ,שמשערים ששימש לעבודת אלילים לכבוד אלי הטבע והיין ,כמו כן נמצאה בחפירות מסכת האל פאן ששימש כאל היין בתרבויות הקודמות ,כמו כן בטרם הוקם במקום מוצב הגנה צהלי נמצאה גם ברכס שרידי כנסייה ביזנטית שקבלה את השם הקתדרלה של סוסיתא.

בחפירות הארכאולוגיות האחרונות שנעשו בשנים 2015-6 אחרי מספר חפירות שנעשו בשנות האלפיים ובהמשך , לאורך כתף ההר במתחם האזור הפולחני נמצאו בית מרחץ ותאטרון יוני רומאי ומעברים בין גושי המושבים ,ותשתיות של תאטרון בסגנון של אותם הימים.

על פי הממצאים פרחה העיר לאחר מרד בר כוכבא בעת שנפלה לידי הרומאים ,העיר נבנתה במתכון הערים הרומאיות עם רחוב ראשי ,מפעל מים למימי הגשמים שנוקזו בבורות מים אך את עיקר מימיה קבלה העיר, מתעלת מים שאורכה כעשרים וחמישה קילומטר, שהוקמה והוליכה מים מנחל אל על .

על פי הממצאים הארכיאולוגיים נבנו מספר כנסיות בעיר בתקופת הביזנטית אך העיר עברה רעידת אדמה במחצית המאה הרביעית ונהרסה, רק לאחר כעשרים שנה נבנתה העיר מחדש, העיר נהרסה שוב במחצית המאה השמינית וננטשה לחלוטין ,גם יהודים התגוררו בעיר לאורך התקופות השונות .

בתקופת מלחמת השחרור הוקם על הרכס מוצב ישראלי על מנת לשלוט על האזור ,לאחר מלחמת ששת הימים ננטש המוצב וכיום ניתן לראות על ההר תעלות קשר, עמדות ואפילו שרידי רכבל ששימש להעלאת ציוד מהקיבוץ למוצב.

סרטונים

מיקום