התחבר
לטרון ספור בקצרה מבצע נחשון
מבצע נחשון שנועד לפריצת הדרך לירושלים בניסיון להסיר את המצור וחסימת הדרך לירושלים, המבצע נערך בין התאריכים 3-18 לחודש אפריל בשנת 1948,ייחודו של המבצע בפעם הראשונה הוא המעבר ללחימה יזומה והתקפית ועזיבת הסגנון הקודם שנשען רק על הגנה שלא הצליח כול כך ויעיד שבוע השיירות ,שבו נכשלו שיירת יחיעם, שיירת חולדה ושיירת נבי דניאל שבהם נפלו 84 חללים.
בתקופה שלפני המבצע ,בוצעו הניסיונות להעביר מזון לירושלים הנצורה בשיטת השיירות המאובטחות של לוחמי הפלמ"ח שנעו במשאיות ואוטובוסים שהוצמדו לדפנותיהם לוחות פלדה להגנה ,שיירות אלו לוו גם בידי משורייני הסנדוויץ הידועים .
שמו של המבצע ניתן לו על פי גרסה אחת ,על שם נחשון בן עמינדב שהתנדב לקפוץ ולעבור את ים סוף בדרכם של בני ישראל ממצרים לארץ ישראל, הגרסה השנייה טוענת שאנשי חטיבת עציוני, שהשתלטו על הקסטל, קראו למבצע זה על שמו של חברם נחום שושני שכינויו היה "נחשון" שנהרג בצובה .
לצורך ביצוע המבצע , גויסו כאלף חמש מאות חברי הגנה מכול חזיתות הלחימה, שמטרתם הייתה להילחם ולכבוש נקודות שליטה וכפרים ערביים ששלטו וחסמו את הדרכים לירושלים הכפרים : דיר-מוחסין, הקסטל, קולוניה, בית-איקסא ודיר-יאסין.
בראש החטיבה שנוצרה יש מאין ,מכוחות שהועברו מחטיבות גבעתי ,הראל ,עציוני, אלכסנדרוני ,וקרייתי , עמד מחט גבעתי שמעון אבידן ,ששלט על שלושה גדודים שהוצבו לצורך המבצע כך : בפיקודו של חיים לסקוב ,מפקדת הגדוד הראשון הוצבה באזור המערבי שכיום קיבל את השם הישוב משמר דוד, הלוא היא אזור הכפר הערבי חולדה .
מפקדת הגדוד השני בפיקודו של יוסף טבנקין ,התמקמה באזור שממול לדיר מוחסין ,בשטח שבין קבוץ נחשון לבקוע לכוון שער הגיא והקבוץ קריית ענבים, הגדוד השלישי בפיקודו של אלדד אוארבך-אבידר ,ששימש בעתודה ובמיוחד טירוני פלוגתו של אביב ברזילי ,שהוצבו לאחר כיבוש דיר מוחסין להגנת האזור ולשמרו בידינו.
תכניתו של המחט שמעון אבידן ,הייתה ליצור פרוזדור נקי מאיומים ברוחב של תשע קילומטר באזור הפתוח ובמעבר בין הגבעות שמשני צדדי הכביש ,הכוח הלוחם יצא מהקיבוץ חולדה תפס את פאתי הכביש וחסמו, במבצע השתלט גם על דרכי העפר והשבילים המוליכים לכביש ,במקביל כוחות נוספים יצאו וכבשו את חולדה הערבית ואת הכפר הערבי דיר יוחסין הכוח הלוחם עזב את השטח ולקום נכנסו כוחות מגדוד העתודה .
לאחר שהחלו להתבצר במבואות הכפר להגנה ,הוברר כי הערבים מצבא ההצלה של קאוקג'י התארגנו להתקפת נגד ,בכוח שנע במשאיות לכוונם, כוח ערבי זה התמקם כשני קילומטר מהכפר דיר מוחסין ,שם התפצל לשלוש כוחות והחל את דרכו לכיבוש המקום, כוח אחד עלה לעמדת רתק גבוהה והחל לירות על המגינים מחטיבת גבעתי , תחת מעטה הירי החל כוח ערבי להסתער על הכפר , טירוני הפלוגה לא עמדו בהתקפה ונסוגו לשטח הכינוס המרכזי של הגדוד.
מחט הכוח דרש להחליף טירונים אלו בכוח מאומן ,וביקש הפצצה אווירית, משלא קיבל המחט את ההתקפה האווירית ,הורה לכוח שהוכן למתקפת הנגד באזור קברו של שייח מוסה שבמרומי יער המגינים כיום, כאשר התקרב הכוח הישראלי למקום התארגנו מפקדי הפלוגה החדשה והמנוסה והחלו בהתקפת נגד ,כנגד הכוח הערבי לחימה זאת שברה את התקפת הכוח הערבי שהחל נסוג בלילה מהאזור.
הכוח הישראלי נכנס מחדש והתבסס בכפר דיר מוחסין ששלט על הכביש לירושלים, אלא שהבריטים החליטו להפעיל כוח ואיומים בהפגזה על הכוח שכבש את הכפר בדרישה לסגת מכוון שהשליטה על האזור תפריע למעבר הכוחות הבריטיים על הכביש, בתחילה סרב המח"ט לדרישה והורה לכוח להישאר בעמדות.
בעקבות משא ומתן והבטחות הצבא הבריטי שימנע התקפות מהכפר על השיירות לירושלים נסוגו הכוחות הישראלים על הנפגעים משליטתם על הכפר דיר מוחסין וחזרו לחולדה , מיד לאחר כיבוש חולדה הערבית ודיר מוחסין ולאחריו הצלחת השליטה במוצבי באב אל וואב והשליטה לאחר כיבושו במוצב הקסטל ,נפתחה הדרך זמנית לירושלים למעבר, מיד לאחר סיום שלב א' למבצע נחשון , שונה שם המבצע למבצע הראל ,שהחל מיד בסיום מבצע נחשון וגם בו הצליחו כוחות הצבא להעביר שתי שיירות נוספות.
בראשונה יצאה שיירת מזון שכללה מעל לשישים משאיות מזון לכוון העיר ירושלים ,החלק המערבי של מבצע נחשון נשאר שקט ,אל מול קרבות כיבוש הקסטל שנמשכו כשמונה ימים שבהם נהרג מפקד הכוח הערבי עבד אל קאדר אל חוסייני.
לשיירה זאת שהגיעה לירושלים ,ולאחר כיבוש קלוניה (מבשרת ירושלים) הצטרפו בהמשך עוד שתי שיירות ענקיות, שמנו מאות משאיות בשיירה, שהובילו מזון ותחמושת ושיחררו מעט את לחץ המחסור בירושלים למזון , לצורך העברת השיירה האחרונה נכבש הכפר סריס (שואבה כיום) בסך הכול הגיעו בשלושת השיירות מעל לארבע מאות חמישים משאיות שנשאו מזון ותחמושת.
במהלך הקרבות בתאריך 9,4,1948 נכבש הכפר דיר יאסין ,כפר שמנה כשש מאות תושבים, בידי כוח מארגון האצ"ל והלחי במהלך הכיבוש נהרגו בין מאה למאתיים וחמישים תושבים ערביים ( הוויכוח הנמשך גם כיום האם להגדיר אירוע זה כטבח) כיבוש זה וההרג גרם לתושבים ערביים ,להתפנות ולברוח ממקום מושבם שנכבש בידי הצבא הישראלי.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.