עקשנות ומרדנות כלפי השלטון המרכזי הצרפתי ,גרם לבני מג'דל שאמס למרוד במחצית שנת 1925 בשלטון הצרפתי, שקבל את שטחים בסוריה ורמת הגולן לאחר ההסכם לחלוקת השטח בין הצרפתים לאנגלים בצפון מדינת ישראל.
יש הטוענים כי בכדי לחפש את הסיבה למרד כדאי להתבונן בהתחלת אבדן השליטה של מנהיגי העדה ששלטו בחמולות על פי חוקים נוקשים של פאודלים בעלי נחלות שקטעו כול סממן לרצון להדמות לשכניהם העירוניים שהקדמה חלחלה לאורך חייהם ,בתוספת הרצון לשמר את מעמדם כמנהיגים וברצונם של מנהיגי הדת הדרוזית שלחמו ברצונות הצעירים להתבולל.
מגמות אלו של מרדנות ומאבק דעות בקרב המשפחה הסגורה ,הופיעו גם במבנה החמולה המשפחתית וגרמו לקרעים וחילוקי דעות בן בני המשפחה, עד אז כוחם של העדה הדרוזים באיחודם למרות המבנה השבטי ,בבדלנותם , אומץ לבם כלוחמים, וסתגלנותם לסביבה השלטונית, למרות היותם עקשנים בני עקשנים.
כבר מתחילת שלטונם של הצרפתים ,הם הבינו כי דרך ניהולם והשפעתם על השטח ,בשיטת הפרד ומשול ותחילת הבקיעים בין מנהיגי השבטים הדרוזיים ,לנושא המנהיגות תואמת את רצונם ,והניחו למנהיגי הדרוזים להרחיב את הסדקים בריבים הפנימיים שלהם.
השבט החזק של משפחת אל אטרש והשולט ,התפצל ונחלק למנהיג סלים אל אטרש ובן דודו סולטן אל אטרש ,שאף הצטרף למנהיגים הערביים בראשות של המלך פייסל בדרכו לכבוש את דמשק עם הגנרל אלנבי בימי מלחמת העולם הראשונה, בני העדה הדרוזית על פי עקרונות ההסתגלות השלטונית קבלו בתחילה בשקט את שלטונם של הצרפתים והבריטים.
השלטון השבטי הדרוזי בחר בחלקו ,לחיות תחת הממשל הצרפתי בדרום סוריה וברמת הגולן , בראשותו של סלים כמושל ממונה, אך בפועל שלטו על העדה כוהני הדת , גורם נוסף המשיך להתנגד למנהיגותו של סלים אל אטרש , הריב והסכסוך לובן בידי בן הדוד סולטן אל אטרש, מכוון שסלים אל אטרש לא העניק משרות וכבוד מספק לפלג משפחת סולטן אל אטרש בעת שלטונו .
סכסוכים אל התגברו לאחר מותו של סלים אל אטרש בשנת 1921 ,ומאחר ולא נמצא יורש למושל בקרב העדה הדרוזית ,מונה מושל צרפתי לאזור בשנת 1924, שכבר מתחילת דרכו הכריז על רפורמות חדשות ופיתוח מסיבי של האזור, מאחר ולא היה כסף בקופתו להגשמת התוכניות ,החליט המושל הצרפתי על עבודות כפייה להגשמת הפרויקט.
במלחמתם במנהיגי העדה הדרוזית, החלו הצרפתים לאסרם ואף להגלותם מארצם , הצרפתים הכריזו על מצב חרום צבאי, מינו שופטים צרפתיים ,והדירו את מערכת השיפוט השבטית הדרוזית ,בתוספת בשבירת המגמות הפוליטיות של ההנהגה הדרוזית, גרמו לכעס והאיבה של כול העדה ,כולל האנשים הפשוטים ,עקב נאמנותם השבטית לראשי השבט גרמה כאחת להתפרצות המרד בראשות מנהיגי העדה לאחר איחודם והתלכדותם כנגד השלטון הצרפתי.
שלב ההתארגנות השבטית לקראת המרד התרחש בין השנים 1921-24 , לאחר פרוץ המרד הגיעו כוחות צבא צרפתי לאזור ובמלחמה שנמשכה בין השנים 1925-7 הצליחו הצרפתים למגר את המרד ,לאחר שנחלו מספר תבוסות בקרבות עם הלוחמים הנועזים של הדרוזים, הצרפתים נעזרו ביחידות פרשים של העדה הצ'רקסית ובכוח לגיון הזרים הצרפתי שגויסו למלחמה ,ובסיוע מסיבי של תותחים שהפגיזו את הלוחמים הדרוזים ואת כפריהם ,ולאחר כיבושם החלו להחריב את הכפרים גורל זה עבר גם על מג'דל שאמס שנהרסה.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.