
מוזיאון העלייה הראשונה, ממוקם ברחוב הנדיב 2 (רחוב הפקידים בעבר), הכניסה בתשלום טלפון לתאום 04-6294777 המוזיאון פתוח בימים בימים ב – ה בשעות 15:00-09:00,יום שישי בשעות 09:00-14:00,בשבת סגור, במוזיאון ניתן לסייר עצמאית ובסיור מודרך היוצא בכל יום בשעה 11:00.
מוזיאון העלייה הראשונה בן השלוש קומות לתצוגות ,שהוקם בשנים 1984-1985 ,נבנה בידי פקידיו של הברון רוטשילד על מנת לשמש כמשרדים ובית מגורים, של שליחיו של הברון רוטשילד, המוזיאון שנפתח בשנת 1999 מנציח את ראשית ההתיישבות הציונית ואת תולדות העלייה הראשונה, האחראים על הפיכת המבנה ופתיחתו כמוזיאון הם משה ושרה אריזון (ארינסון).
מעט היסטוריה
בעת שלטון פקידי הברון במושבות השונות שהוקמו בארץ ישראל, שרכשו אדמות ,נתנו הלוואות לאיכרים המתיישבים, פיתוח ענפי חקלאות ומשק בעלי חיים ,נטיעת מטעי עצי תות כמזון לתולעי המשי ,על מנת להקים מפעל ליצור חוטי משי לתעשיית הבגדים, נטיעת כרמי ענבי יין ויקבים ליצור יין ,שתילת שיחי בשמים ליצירת מפעל ליצור בושם, שלצורך זה הוקם מבנה המעבדה שנקרא ארביטער שולה בקרבת מקום,(המפעל עצמו הוקם במושבה בנימינה).

כול פעילות של הברון רוטשילד ,להקמת המפעלים והגידולים שמהם הופקו החומרים ,כולל בתי הבד להפקת שמן וטחנות הקמח בחיפה, נעשו בניהול מרוכז מבית הפקידות בזיכרון יעקב שפקידיו גרו בבתים במושבה.
בית הפקיד שימש את פקידי הברון בפיק"א עד שנת 1900,כאשר פיקא הפכה ליק"א ,עזבו פקידי הברון את המבנה ועברו למשרדי הברון בחיפה, אל מבני מגורי הפקידים, נכנסו איכרים מהמושבה ומהמוסד מאיר שפיה, על מנת להתגורר שם.
אל בית הפקיד שננטש, בקומת הממסד עבר בית הספר היסודי, כמשרדי וועד המושבה כמשרדי הוועד החקלאי,מועדון ,ספריה ועוד, האולם המרכזי הגדול בקומה העליונה (הסלון) בעל רצפת השיש, שימש לטקסים וכינוסים שונים ,ומקום אירוח לקבלות פנים לאנשים חשובים אולם נשפים ומסיבות אולם הצגות ובהמשך גם כאולם לסרטים (הריענוע).
אירוע מכונן מפורסם (המכונה כינוס הכנסייה הגדול) שהתרחש בשנת 1903 בהנהגתו של מנחם אוסישקין ,כינוס שנערך באולם הגדול (הסלון) של בית הפקידים, שיכול היה לכנס אליו כשלוש מאות צירים מהזרמים והמפלגות השונות ,על מנת להקים בארץ ישראל מנהיגות מייצגת אחת, שתייצג את כול הישוב היהודי בארץ ישראל, שמטרתה להתנגד לביצוע תוכנית אוגנדה, השג נוסף לוועידה הייתה הכרזת והקמת הסתדרות המורים לארץ ישראל, וטיפוח הנוער העברי לשימוש בשפע העברית ולעבודה עברית בארץ ישראל.
אירוע נוסף בוועידה ,היה הדיון וההחלטה לתת לנשים מעמד שווה וזכות הצבעה, עקב דרישתן הנחרצת של בנות העלייה הראשונה והשנייה לקבלת זכויות שוות, הדיון בנושא גרם למחלוקות במיוחד מצד הצירים הדתיים, אך לבסוף הגיעו להחלטה בנושא.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה, הוחרם המבנה בידי השלטון העותומאני והפך לבית חולים צבאי, וכמקום תפילה מוסלמי, מוסדות ובית הספר חזרו לפעול במבנה לאחר המלחמה ,כאשר הוכרזה המושבה זכרון יעקב כמועצה מקומית הפך המבנה לבית המועצה, עד שנות השמונים שאז ננטש עקב מצבו הירוד של המבנה, בתקופה זאת עד ששוקם בידי משפחת אריזון (אריסון) המשיך מצבו של המבנה להיהרס עקב ההזנחה.

ספור הקמת המוזיאון לעלייה הראשונה במושבה זכרון יעקב.
אחת ממשפחות המייסדות של המושבה זכרון יעקב ,הייתה משפחת אריזון (אריסון) שאחד מבניה ירד לאמריקה הקים צי ספינות תיירות, חזר לארץ ורכש את בנק הפועלים, שמכספו נתרם הכסף לבניית המוזיאון, ניתן לראות במוזיאון חדר שהוקדש לתולדות המשפחה.
הסיור במוזיאון מביא את סיפור העלייה הראשונה לאורך רצף התקופה של ההקמה עד ימינו אנו , באמצעות תצוגותיו תוך שימוש במיצגים אור קוליים, תיעוד ישן ותמונות ,מעביר ונותן למבקר חוויה מרגשת בסיפורם של החלוצים, במפעל ההתיישבות באדמות ארץ ישראל בסוף המאה ה 18.
המסע כולל מבט מבעד לעיני משפחה בדרכה מאירופה, דרך ההתיישבות ,תהליך ההישרדות, והבעיות אשר עברו עליה בדרכה, הסיפור מובע בתצוגות ,סרטים מאותה תקופה ומערכות אורקוליות.
במקום נערכות סדנאות לילדים הכוללות, תחפושות ,תפירה ,רקמה ,פינת קריאת עיתונים וספרים מהעבר, צילומים במקום אודיטוריום לשמונים איש לפעילויות שונות.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.