ישראל הרהורים בנושא הפועל היהודי ועבודת החקלאות היהודית

בהיסטוריה היהודית קיימת מחלוקת להיווצרות תופעת הפועל היהודי העובד בשדה החקלאי לאחר שנטש את בית המדרש והתפילה,יש הטוענים כי רוחות המהפכה הרוסית שהחלה בשנת 1905 ברוסיה והיווצרות תנועת הקדמה ברחבי אירופה ,הביאו את צעירי העולם היהודי להצטרף לזרם החדש ,בעת שהרימו את ראשם מעל דפי הגמרא.
הדבקות של היהודים אחד ברעהו ,לאור הרדיפות והשוני בצורת האמונה , הביאו את צורת המחשבה ליצור את הקבוצה ואת התנועה,שנוצרו בדרך כלל על פי עיר המוצא והשפה המשותפת,צורת מחשבה זאת עוררה את הכמיהה לעזוב את ארצם ולהגשים את החלום לחזור לארץ ישראל וליישובה ביהודים.
גם השלטון הקיסרי ברוסיה שאף להוציא את היהודים מבתי המדרש ולהפכם ליצרנים חקלאיים בחלקות חקלאות פרטיות משלהם,ואולי במחשבה חדשה יש לראות את תרומתם של הברון הירש וחברו הברון רוטשילד, יוזמי ומגשימי הישוב החדש בארץ ישראל , כמחשבתם ליצור מעמד חדש של בורגנות זעירה של איכרים יהודיים, המתפרנסים מפרי עמלם,אלא שהצעירים שזרמו לארץ חפצו בצורת התיישבות חדשה, של הקבוצה והביחד שהתאימו לתנאי המחיה בארץ.
המגמה העיקרית, כחוט השני במחשבתם של קיסר רוסיה והנדיבים היהודים ,להפוך את היהודים בעיירות לעובדי אדמה ,בעלי משק פרטי ואדמה פרטית, שיהיה אחראי על פרנסתו יש לזכור את מנהגם של יהודים בתחומי ישובי המושב היהודיים ברוסיה,לצאת בימי האסיף לעבודה בחוות של האצילים הרוסיים,יהודים אלו, צברו ניסיון בעבודה חקלאית בבחינת הכנה לקראת עלייתם לארץ ישראל.
זרם החלוצים בני העלייה השנייה לא היה רב מבחינה מספרית והבעיה האקוטית של חלוצים אלו שאין להם הכשרה וידע לעבודת החקלאות , הם לא היו מעולם עובדי אדמה,חלקם הגיעו לארץ ישראל משום שנחשפו לרעיון הסוציאליסטי (תורת השוויון הקומוניסטי) ,ומכיוון שלא יכלו להגשימו ברוסיה מפחד הרדיפה של השלטון הצארי,לכן חלקם של החלוצים היהודים שעלו בגלי העלייה השנייה והשלישית,לא פנו לדרך העמל ולכוון ההתיישבות והעבודה העברית,חלקם לא הכירו את קצה הידית של הטורייה.
המצב הכלכלי והקושי הקיומי בארץ ישראל, גרם לחלקם שדגלו ברעיונות ולא בעמל ובעבודה כדרך חיים,לעזוב את הארץ למקומות שלפי דעתם הזהב התגולל ברחובות ,או לשים קץ לחייהם כאשר הבינו כי עתידם אינו ברור, כאשר הדאגה בחיי היום יום לחסרונה של פת לחם להשביע רעבונם ולקיומם עמד כרועץ להמשך היאחזותם בארץ ישראל .
החלוצים שהבינו כי הדרך להתקיים בארץ ישראל, בעבודה לשם הפרנסה ,היא שיתוף והקמת קומונות של עזרה ושמירה הדדית אחד על השני , חלקם הגיעו להכרה כי בארץ ישראל ,הם לא יוכלו להגשים ,את האידאל והקו הסוציאליסטי שנחשפו אליו בדרכם להגשמתו שנכשלה 0כמו שכול בר דעת יודע כי עם אידיאליים לא הולכים למכולת).
על מנת להבין במעט את הסיבה שאיכרים שעיבדו את אדמתם והתמחו בענף בודד של התמחות חקלאית,שהייתה תלויה במזג האוויר או בתנאי הקרקע שרכשו ,נטשו את נחלותיהם בהמשך או מכרו אותם ועברו לפרנסות כלכליות מניבות יותר ,יש להפנות את המבט למושבה גדרה שהייתה בידי חלוצים מתנועת חובבי ציון שהגיעו מאודסה ,במושבה מכרו את חלקתם ואדמתם ששה חלוצים מתוך שלוש עשר החלוצים שרכשו אדמות בנקודה .
המחשבה שאיכרים בעלי נחלות, שנסמכו על כספים שהגיעו מהנדבנים היהודיים לצרכיי משקיהם אולי יצרו את המשבר ,שהיה נחוץ לדבקות להיצמד לקרקע ,ולכן אולי הרעיון הקולקטיבי של הביחד שבו חלוץ עוזר לרעהו ושותף לו בצורה שוויונית, היה הרעיון הנכון להתיישבות באותם הזמנים ושהיה לו את הסיכוי להצליח, (כמובן שההשתייכות הרעיונית מפלגתית היה חשוב באותה מידה) .
כאשר החלו עולי העלייה השנייה ,לדרוש את שינוי שיטת העבודה, בנקודות ההתיישבות היהודית בארץ ישראל,לעבודה עצמאית שכירה של קבוצה ולנטוש את השיטה המקובלת בהסתמכות על תמיכה של כסף הברונים ששליחיהם הפקידים ,גם קבעו את סוג הגידול וצורת חייהם של האיכרים,דרישות אלו נתנו את הדרך לשינוי היסודי והמהפך בדרך המחשבה לעתידו של החלוץ היהודי.
המהפכה החדשה כללה התיישבות על האדמות של יהודים שכירים אל מול שיטת האיכרים והאיכרות הקודמת של פיק"א ולאחריה יק"א, גם התפכחות הנדיבים במחשבה ,כי לדרך של הוצאת כספם למען הרעיון הציוני , על פי דרכם יש בה חסרונות ,למרות שלדעתי חלק גדול מהחסרונות ,נבע מדרך ניהולם של שליחיהם הייתה כושלת ומתנשאת .
כאשר יק"א הבינה שאולי יש לשנות את צורת התנהלותה הישנה,ולהתנהל בצורה חדשה של תמיכתה ובהטלת האחריות האישית על החלוצים החדשים שיגיעו לנקודות ההתיישבות ,שם הם יצברו ניסיון חקלאי ועיבוד והכנת הקרקע לחקלאות, ולאחר מכן חתמה עמם יק"א , על חוזי החכרה כפרט בתוך קבוצה, לתקופה זמן קצרה על שטחי אדמה יק"א המשיכה את חלקה השני של התוכנית כאשר הלוותה להם כספים לרכישת בהמות ,ציוד חקלאי ,זרעים ושתילים וכסף לבנות בתים.
האחריות של החלוצים למשקם ולציוד ,לצורת הגידול ולסוגיו , משום שלקחו הלוואות שאותם צריך להחזיר,יצרה מוטיבציה גדולה יותר של החוכרים ,לעבודה מאומצת ואחראית משום שחתמו על חוזי החכירה ,ולא רק מן הסיבה שאין כספים נוספים לתמיכה בנוסף למה שניתן בהלוואה , כיוון שהכול מושתת על כתפי החוכרים.
התוצאות של האחריות ההדדית והפרטית של החלוצים בצורת החיים החקלאית החדשה , לאור הניסיון שנצבר בסג'רה ,הביא לתוצאות טובות יותר להגשמת הרעיון הציוני להתיישבות בארץ ישראל תוצאות הניסוי בסג'רה ,הביאו גם את ההסתדרות הציונית, לשנות את סדרי עבודתם במושבה בכנרת ,בבן שמן ובחולדה .
בהמשך הרעיון הקיבוצי החל קורם עור וגידים ,ביצירת משקים גדולים שיתופיים,שבהם עסקו בענפי משק רבים על פי הכשרתם והתמחותם של החלוצים ולמען הרעיון השוויוני שנרקם ,תוך לקיחת עצמאות ואחריות.

מיקום