באר שבע בית עארף אל עארף

סיפורו בקצרה של עארף אל עארף קצין מחוז באר שבע הערבי.
הקדמה
עארף אל עארף נולד למשפחה ירושלמית אמידה ומשכילה, את לימודיו סיים באוניברסיטת איסטנבול,ולאחריה התגייס לצבא התורכי ולחם בשרותיה כנגד צבאו של הצאר במלחמת העולם הראשונה ,במהלך המלחמה נפל בשבי הרוסי ונכלא במחנה מעצר בסיביר,את זמנו לא בזבז ונמלט במהרה מהשבי וחזר לארץ ישראל.
כאשר חזר מן השבי החל עארף אל עארף בפעילות פוליטית לטובת העם והרעיון הפלסטיני,ונהפך לאחד ממנהיגיהם בעקבות פעילותו ההסתה ורעיון הבדלנות והחופש של ערביי ארץ ישראל , לקראת מאורעות 1929 הצטרף לחג' אמין אל חוסייני,לאחיו פאכרי לאיסחק דרוויש ועוד מנהיגים וביחד יסדו את ארגון המועדון הערבי והי כתב בעיתונו הערבי מוסלמי.
לאחר מאורעות 1929 ,שבהם נהרגו יהודים כתוצאה מההסתות של מנהיגי הארגון ונפצעו מאות , נעצר עארף אל עארף ונידון בעוון ההסתה ומות נרצחים יהודיים בפרעות ונידון לעשר שנות מאסר, הוא נמלט מהכלא וברח בתחילה לסוריה ומשם הסתתר בין שבטי הבדואים מעבר לירדן.
הבריטים החליטו שמבחינה פוליטית מוטב שיהיה תחת שליטת ,החליטו להעניק לו חנינה בשנת 1929 ,בתקווה שירתם לעזרה לשלטונות המנדט בקרב ערביי ארץ ישראל,עוד קוו הבריטים שאדם משכיל כמוהו ימתן את קיצוניותו ויהיה לעזר,לכן העניקו לו את תואר קצין המחוז של העיר באר שבע ,על מנת לרסן את שבטי הבדואים שבסביבתה שהמשיכו להשתלט על שטחי אדמה לא להם.
המשך סיפורו כקצין מחוז באר שבע בשנות 1922-1938
בעת שרותו כקצין המחוז החל ללמוד עארף החל ללמוד את מנהגי ואורח חייהם של השבטים הבדואים ,על מנת שיוכל לדבר ולהבינם בעת מפגשים עימם,אלא שליבו עדיין היה עם הערבים הקנאים דורשי העצמאות וגרוש היהודים מארץ ישראל.
למרות חזותו ודיבורו בזכות פרו אנגלית לצורך תפקידו ,המשיך עארף להיפגש עם המסיתים בסתר,להטיף לגרוש הבריטים והיהודים ,הוא אף נאם בפני פלאחים מוסלמים במערת המכפלה באחד מימי השישי וציין כי על לערבים לפחד כי מהשלטון מאחוריהם, הוא אף הוסיף כי אל לערבים להרוג ביהודים בימי המאורעות עד שהמופתי הירושלמי יתן את האות לטבח.
בהוראתו לפעולות ביום תקריות כמו הנחת מטענים בקרבה לביתו והצהרות כי היהודים עשו זאת,דאג להצר את צעדיהם של התושבים שאינם מוסלמים בבאר שבע, תוך משחק דו פרצופי כמגן התושבים והנאמן למדיניות הבריטית אל מול התנהגותו בסתר בחרחור ובהרעת המצב הפוליטי בארצנו ובנגב בפרט.
השיא של התנהגותו הלאומית הייתה בשנת 1938 שבה אפשר כניסת כנופיות ערביות נאמנות המופתי הירושלמי לחלקים ולמבנים עירוניים בעיר באר שבע , עארף אל עארף החל בכתיבת ספרים שהסבירו דרך עיניו הקיצוניות את דעתו על המצב הפוליטי של ערביי ארץ
ישראל וספרים שלמד על מנהגי הבדואים ואורח חייהם בנגב , לאחר מלחמת השחרור כתב ספר עב כרס שבו סיפר מבעד עיניו את סיפור מלחמת השחרור מהצד הערבי .
ביתו של עארף אל עארף
ביתו של קצין המחוז הבריטי עארף נבנה בשנים 1927-8 ,עד אז התגורר במבנה הסראייה בעיר באר שבע,כאופיו ההפכפך גם ביתו נבנה כאשר חזיתו מאבן אדומה מסוג מיזי אחמר  שהובאה מאזור חברון ,משקופי הדלתות וכרכובי החלונות מאבן לבנה בקיצור שופני אינס (ראו אותי) ואת גאוותי, שאר הקירות של הבית שבנה היו מאבן רגילה מקומית, לבית הייתה חצר ובאר מים ומזרקה  .
עראף אל עארף התגורר בביתו עד שנת 1939 ולאחר שעזב הושכר המבנה לאנשי ממשל ששלטו בעיר ,לאחר כניסת הכוחות המצריים ערב מלחמת השחרור התמקם במבנה של עארף אל עארף שברח לירושלים המזרחית מפקדם המצרי, עד שכוחותינו כבשו את העיר ,למבנה נכנסו אנשי הממשל הצבאי הישראלים,בהסתיים הממשל הצבאי באזור ננטש המבנה לטובת השק"ם הצבאי של חיילנו בעיר באר שבע ,שאפילו אני זכיתי ליהנות ממוצריו .
לאחר עזיבת השק"ם , חלה הרעה במצבו מחוסר תחזוקה , ובשנת 2003 עבר המבנה שיפוץ ראשוני , ולאחריו נכנסה חברת פרץ – לוזון הקבלנית למבנה .

מיקום