העברת אוסף פויכטונגר למוזיאון ישראל בשנת 1971
ספור רכישת אוסף פויכטונגר לתצוגה במוזיאון ישראל
כיוון שהאם הנרייטה נשארה בדירתה בודדת והגיל החל לתת את אותותיו ,והפחד מפני פריצה ושוד פרטי האוסף , הטיפול בתחזוקתו ומחוסר יכולת להמשיך לבטח את האוסף בסכומים הרבים שנדרשו לנושא החליטה האם את ההחלטות הבאות:
האוסף לעולם לא יעזוב את העיר ירושלים .
האוסף לעולם לא יפוצל או יימכר בחלקים ,אלא יגיע למעונו החדש כמקשה אחת.
בתחילה הייתה המחשבה להעביר את האוסף למוזיאון היחידי בירושלים שהיה מספיק גדול ותצוגה של האוסף באגף אחד , אלא שהקשיים הכספיים להשגתו לאורך השנים , גרם למשפחה לצמצם עלויות ,לחסוך ולמנוע תענוגות עולם כפי שהיה נהוג בקרב ישראלים בארצם ,שינה את ההחלטה למכירת האוסף כמקשה אחת ,על מנת לאפשר לבני המשפחה לקבל כסף לרכישות שונות בהמשך חייהם תחת צל האוסף והכספים הדרושים לתחזוקו .
מוזיאון ישראל חיפש בקרב ידידיו יהודים בעלי ממון שירימו את הכפפה וירכשו בעבור מוזיאון ישראל את האוסף , בשנת 1971 רכש מוזיאון ישראל ,את אוסף דוקטור היינריך פויכטונגר, שמנה אז 1132 פריטים , האוסף שנרכש בידי הנדבן היהודי ברוך ורעייתו רות רפפורט מהעיר ג'נבה בשוויץ, נתרם למוזיאון ישראל ואפשר את הקמת האגף ליודאיקה במוזיאון ישראל.
אוסף פויכטונגר שהוצג בתחילה ,בעת עלייתו לארץ ישראל של האספן דוקטור היינריך פויכטונגר ,בבית הנכאות של בצלאל ,נוספה לאוסף בשנת 1937 הסוכה המצוירת שהובאה בעלייתם לארץ של משפחת פרנקל ,חברי משפחת פויכטונגר .
תיאור חלקי של אוסף פויכטונגר
האוסף כלל חפצים מחומרים שונים כולל עבודות מחרסינה , למעשה החל קישוט בדמויות על חפצי יודאיקה בגרמניה , מהעתקת הרעיון של ציור דמויות נפוליון ורעייתו ג'וזפין כפולחן על מדליונים וחפצים שונים , אז החלו אמנים יהודיים לצייר על מקטרות ותמונות מחרסינה דמויות של רבנים .
באוסף נמצאות מספר מקטרות עם ציורי רבנים עליהם שנאספו בחבלי הארץ מסביב לעיר מינכן בקרב הקהילות היהודיות שהתגוררו באזור,עוד באוסף פריטים מכסף וזהב כמו תיבות וקופסאות הרחה , קופסאות למיני בשמים ,כוסות אליהו הנביא ,קערות פסח, חותמות כשרות ,פרטי ריהוט ,קופסאות לאתרוגים ותשמישי קדושה שבדוכן התפילה ובארון הקודש,
לאוסף נוספו פריטים מאירופה וממזרח אירופה וגם מיהודי גלויות שונות שעלו לארץ ישראל חפצים שנרכשו לאחר עליית דוקטור היינריך פויכטונגר לארץ ישראל שאותם רכש מעולים אחרים וצרף לאוספו .
בשנת 1864 הופיעה מדליה שהוטבעה בבלגיה שקוטרה כשבעה סנטימטר, שעליה הוטבעו תמונותיהם של בני הזוג משה ורעייתו יהודית מונטיפיורי וחתימת יצרן המדליה בתחתית תמונותיהם, בצידה השני של המדליה ,מתנוסס הכיתוב העברי : ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסיבולתם והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.
הכיתוב מופיע במרכז תבליט של זר ענפים המשובץ בפרחים,זר הענפים קשור בסרט שעליו כתובה המלה ירושלים , ניתן להתבונן במדליה באוסף פויכטונגר שנתרם לאגף היודיקה במוזיאון ישראל.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.