אוסף היודאיקה של דוקטור היינריך פויכטונגר
אוספי היודאיקה והאומנות היהודית ,מרוכזים כיום במוזיאון ישראל באגף שנתרם בידי האחים ג'ק וגוז'ף ומורטון מנדל .
בשנת 1935 ,לאחר עליית משפחת היינריך והנרייטה פויכטונגר לארץ ישראל וקביעת מעונם בחדר יחיד בבית ההורים בירושלים, נוצרה בעיה של אכסון האוסף ,מכיוון שבחדר המגורים היחיד של המשפחה, הצטופפו זוג ההורים ושלושת ילדיהם .
דוקטור היינריך יצר קשר עם מרדכי נרקיס מנהל בית הנכאות של בצלאל , ולאחר התחלת הידידות רבת השנים , הוחלט כי האוסף יקבל בית חדש לתקופת השאלה ויצג באגף חדש שיוקם בבית הנכאות ויקרא "אגף האומנות היהודית ותשמישי הקדושה של העם היהודי על פי סגנונות החיים בגלויות השונות , בסיסו של האוסף ועיקרו יהיה משמוש באוספו הפרטי של הדוקטור היינריך פויכטונגר.
בני משפחת פויכטונגר מספרים ,כי אך הדבר העיקרי שהיה היינריך כלחם חוקו ,היה ביקור הבוקר הקבוע שלו בכול בוקר , בדרכו למרפאת השיניים שלו, הייתה כניסתו לבית הנכאות בצלאל ,לביקור הסנפת מוצגים וקפה עם חברו מנהל המוזיאון מרדכי נרקיס .
לעזרתו של חברו מרדכי נרקיס ,התנדב דוקטור פויכטונגר לכול חיו לפעילות לטובת האגף החדש בבצלאל , הוא שימש כאוצר בתערוכות חדשות,ברכישת חפצים חדשים לאוספים,פרסם מחקרים לחפצים באוספי בית הנכאות ,עוד מספרים בני המשפחה על ביקוריו בימי שבתות ,לסיור בתערוכות השונות בבית הנכאות , לפעמים היה אוצר תערוכות בבצלאל וכותב הקטלוגים לתערוכות .
כאמור אוסף דוקטור היינריך פויכטונגר ניתן בהשאלה לבית הנכאות בצלאל בשנת 1935 בעת עליית בני המשפחה לארץ ישראל,לאוסף המקורי נוספו חפצים חדשים שנרכשו או הוחלפו במוצרים אחרים בארץ ישראל וברחבי תבל.
האוסף כלל חפצים מחומרים שונים כולל עבודות מחרסינה , למעשה החל קישוט בדמויות על חפצי יודאיקה בגרמניה , מהעתקת הרעיון של ציור דמויות נפוליון ורעייתו ג'וזפין כפולחן על מדליונים וחפצים שונים , אז החלו אמנים יהודיים לצייר על מקטרות ותמונות מחרסינה דמויות של רבנים .
באוסף נמצאות מספר מקטרות עם ציורי רבנים עליהם שנאספו בחבלי הארץ מסביב לעיר מינכן בקרב הקהילות היהודיות שהתגוררו באזור,עוד באוסף פריטים מכסף וזהב כמו תיבות וקופסאות הרחה , קופסאות למיני בשמים ,כלי מילה,כוסות אליהו הנביא ,קערות פסח, מגילות אסתר ורעשנים,חותמות כשרות ,קמעות, פרטי ריהוט ,קופסאות לאתרוגים ותשמישי קדושה שבדוכן התפילה ובארון הקודש.
לאוסף נוספו פריטים מאירופה וממזרח אירופה וגם מיהודי גלויות שונות שעלו לארץ ישראל חפצים שנרכשו לאחר עליית דוקטור היינריך פויכטונגר לארץ ישראל שאותם רכש מעולים אחרים וצרף לאוספו .
ספור חזרת האוסף בשנת 1955 לביתם של משפחת פויכטונגר ברחוב האר"י 3
בשנת 1955 שנתיים לאחר מות בעלה היינריך , ובעת שבתה חווה בעלה והילדה שגרו עמה בדירה ,החליטו לעזוב את הקן בבית ההורים ולעבור לגור בבית משלהם, התפנה מקום לאוסף בדירה , אז פנתה האלמנה הנרייטה למרדכי נרקיס בבקשה לקבל לידיה בחזרה את אוסף פויכטונגר, כפי שסיפרה האם, מקומו של האוסף בביתו של בעל האוסף.
כאשר הגיעה הבקשה לקבלת האוסף נתברר כי בבית הנכאות בצלאל לא קיים רישום מלא לפרטי האוסף שניתן להם בהשאלה , אז הוזמנה האם הנרייטה לאולמות התצוגה והמחסנים בכדי לזהות את פרטי האוסף כפי שזכרה בעת שארזה אותם בגרמניה בטרם עלייתה לארץ ישראל ומהיותה שותפה לפריטים שנרכשו .
לאחר שזוהו הפריטים של אוסף פויכטונגר והוחזרו לביתם , נבנו בבית ארונות זכוכית (ויטרינות) ומדפי תצוגה והאוסף הוצג בבית המשפחה,לביתם של משפחת פויכטונגר, הגיעו אורחים , אספנים חוקרים ובעלי מקצוע ביודאיקה, על מנת להתבונן בפרטי האוסף .
בערוב ימיו של דוקטור היינריך פויכטונגר , חבר אליו ישעיהו שחר ( ישי בפי המשפחה החדשה שאימצה אותו כבן) , שהתעניין באוסף ובמחקר ועזר ל היינריך באספנות ,בניגוד לבניו שלא הראו התלהבות בעיסוק באוסף .
לאחר שהאוסף חזר לבית משפחת פויכטונגר התייצב ישעיהו שחר בבית שבו היה האוסף והחל מקטלג את האוסף תוך תאור הפריטים,מידותיהם ,תאור סיפור הגעתם וההיסטוריה שהייתה ידוע עליהם ולבסוף צולם כול פריט ופריט .
את הקטלוגים שהפכו לספר שנקרא : אוסף פויכטונגר – המסורת ואומנות יהודית , ובנוסף כתב ישעיהו שחר עוד עבודות מחקר שפרסם דוקטור ההיינריך פויכטונגר והוא עצמו בנושאי האוסף.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.