ירושלים בצלאל פעילות של בית הספר בשנת 1920

שאלות אלו נשאלו אל מול הצורך ליצור אומנות יהודית ,המתאימה לצרכי היהדות המתחדשת העכשווית והאידאליים הציונים הפורצים לאוויר העולם,אל מול המסורת העתיקה של היהדות והאומנות כפי שנוצרה בקרב הקהילות היהודיות העתיקות הפזורות בעולם ,בשנת 1919 כאשר חודשו הלימודים באופן פעיל , ולבית הנכאות שוב נהרו תושבי ירושלים ואנשי הצבא הבריטי בארץ ישראל .
לאחר הביקור בשנת 1920 של אישי הצבור ,יצא בוריס שץ למסע גיוס תרומות ורכישת חפצי אומנות באירופה ובעיר וינה, בכספים שגייס מיהודים עשירים בוינה ובאירופה , בשנת 1921 הוצגה התערוכה השנתית של תלמידי בצלאל ,בוגריו ומוריה במוזיאון הלובר בפריז,את ההזמנה לתערוכה זאת שלח מזכיר הלובר והפסל שלמה רוחומובסקי ,מטרת התערוכה לעורר להכרה והיכרות ומודעות אמנותית בעבודות בית הספר בצלאל ברחבי העולם והאומנות.
בבצלאל נוצרה בעיה אמנותית ,בנושא התערוכה בלובר, כיוון שבחומר הלימוד והיצירה ,היה ניסיון לשלב אומנות ארץ ישראלית חדשנית ,בשלוב ובהסתמכות על יצירות מהתנ"ך , שנוצרו על סמך הפרשנויות של האומנים,אשר שלבו אומנות המתבססת על שיטות עבודה ויצירה של העולים החדשים לארץ ישראל מארצות מוצאם, ומהמדינות והגלויות השונות של העולים שמהם הגיעו.
האומנות האירופאית התבססה על הברק , השלמות והיופי האוניברסלי, בתוספת הליטוש של הסגנון האירופאי, כאשר בארץ ישראל הסתמכו על החיקוי של האומנות האוריינטלית והיהודית, לצורך הכנת יצירות לתערוכה בלובר, נדרשו האמנים שברצונם להציג בתערוכה , למסור רישומים וסקיצות של העבודות לוועדה של בצלאל ,בטרם ייגשו לשלב הביצוע, עוד נקבע כי יעשה מאמץ לאיסוף כספים לחומרי הגלם ולנסיעה לפריז .
בנוסף לאחר התערוכה בלובר שלא נועדה לצרכי מכירה אלא לצרכיי ההכרה בעבודות תלמידי ומורי המוסד , המשיך בוריס שץ עם התערוכה לארצות אחרות ואמריקה על מנת למכור יצירות אלו, בעת שהתערוכה התקיימה באנגליה נרכשו מספר חנוכיות ותשמישי קדושה בידי האספן היהודי פרנקלין ,שאף תרם כסף בעבור אכסון האוסף היהודי בבצלאל בארונות תצוגה.

מיקום