התחבר
קרב מבצע שמואל
מחלקת הסיור מגדוד מוריה ,שלחמה עד לכדור האחרון ליד עטרות בהרי ירושלים , מחלקת הסיור עמדה בעוז מול מאות פורעים. -16 צעירים נפלו בקרב, מתוכם 5 נשבו ונרצחו , במשך שעתיים לחמה על נפשה. בקרב נואש. מול כוחות עדיפים פי עשרים .
פלוגת סיור של ההגנה מגדוד מוריה ,שנלכדה אתמול בבוקר במכתש הרים דרומה לרמאללה, לאחר שהחלו לסגת מנקודת המארב לאוטובוס הנוסעים הערביים, ששה-עשר לוחמים יהודים מצאו את מותם. הם נפלו על נשקם.
קשה היה לכלוא את הזעם שהציף את ירושלים היהודית המעונה לשמע הידיעה, רוב הפרטים התקבלו ממקורות ערביים, יש הטוענים כי ששה חזרו לישוב עטרות ,שנוסד בשנת 1919 ,המרוחק כחמשה קילומטר מנקודת המארב ,יש הטוענים לפי מקור אחר שחזרו רק שלושה : איציק זילברשטיין עזרא סיטון ואיציק גולדברגר .
ניצולים אלו, הם שמסרו עדות על פעולות הסיור והקרב והכוחות שלחמו כנגדם בריכוזי הכנופיות שנמצאו ליד הכפר ביתוניה, הממוקם מערבית צפונית לעטרות, הנקודה העברית הקיצונית בצפון ירושלים.
בין הנמלטים נמצא פצוע ,שהצליח להימלט מהמלכודת ולהגיע כשכדור בירכו, לנווה יעקב, ישוב שהוקם בשנת 1925 הכפר העברי השני הנמצא בדרך ירושלים – רמאללה.
ואלה הששה עשר שנפלו בהרי ירושלים ליד עטרות : סרן נועם גרוסמן, מפקד הכוח בנו של ראובן גרוסמן מתל אביב, סגנו מרדכי (מוקה) גרוסמן, בן למשפחה ירושלמית עתיקה, מפקד הכיתה אשר ליפצין בן עשרים פקיד בסוכנות היהודית , מפקד הכיתה ויסמן יהושוע חבר הפועל, מפקד הכיתה ויקותיאל אורבך .
החיילים : ראובן מזרחי בנו של שומר במחסנו של ברמן, מאיר עזרא ושמעון (דגני) גואנה משכונת יגיע כפים, נתן פרלמן בן 25 , בנו של מנהל קופת חולים בפתח תקוה, שמעון יעקובוביץ , מרדכי יפרח (חביב) משכונת ימים משה ,משה כהן מרחוב אגריפס , משה רחמים מזרחי מרחוב שמואל הנביא, אליהו וילנצ'וק (זאבי) , יהודה (בן שלום) מזרחי משכונת מחנה יהודה, יהודה בן שלום מזרחי שכונת שערי פינה בירושלים, סגן נתן פרלמן כתב צבאי .
עבדול אל קאדר אל חוסייני , מיהר לקחת על עצמו את זר התהילה ,והודיע בצהרים : הכוחות הערביים תחת פיקודי הדפו התקפה יהודית על רמאללה והרגו עשרות יהודים, שלושה ימים לאחר מכן ,הובאו הגופות במכוניות צבאיות בריטיות לבית החולים הדסה בהר הצופים ,ונקברו קבורה ארעית בבית הקברות בסנהדריה ,ולאחר שנים בבית הקברות בהר הרצל באזור א חלקה 2 .
פלוגת הסיור יצאה בלילה מבסיסה שבעטרות ,התגלתה בפני צופי הכנופיות בסביבות הכפר ביתוניה עם עלות השחר, כשני קילומטר דרומית מהכפר על צלע ההר, הכפר המאוכלס במחציתו בידי ערבים בני העדה הנוצרית, הוזעק כולו לקרב.
פעמוני הכנסיות שצלצלו בכפרים ביתיניה וראפאת ,נתנו את האות להתכנסות כוחות גדולים של ערבים ,ערבים נוספים נהרו במכוניות לאזור התקרית ,ותפסו עמדות על הרכסים והמטירו אש למדרון שבו נמצא הכוח הנסוג.
במצב הזה הוברר לכוח כי אינו יכול להישאר שכוב ,והם החלו בריצה לסגת לאחור, בדרכם הגיעו לוואדי אל מליח , שם הוקפו מסביב בידי הכנופיות , שלושה מהם למרות תנאי הקרב ,הצליחו לחמוק מתוך המארב ולסגת לכוון עטרות.
שנים נאבקה תמר דגן (ליפצין) להקים יד זיכרון לנופלים ושלושים שנים לאחר נפילתם החליטה עיריית ירושלים לקבוע שם רחוב בפסגת זאב "רחוב השש עשר", ולהציב לוח שיש בתחילת הרחוב שבו חקוקים שמות הנופלים.
ספור הקרב
עברתי גם ליד חלקת ה 16 או בשפה הצבאית מבצע שמואל , סיפור עלום ,על מבצע שהיה למעשה פעולת התאבדות, לפגיעה בתחבורה הערבית באזור עטרות , כנקמה על ההרג בתחבורה היהודית .
התפוד הלוהט שנקרא מבצע שמואל ,(שרבין ועוד מפקדים סרבו לערוך אותו ), מבצע שמואל הוטל בסוף על גדוד מוריה הירושלמי, ששלח 22 חיילים לארוב ולפגוע בתחבורה הערבית , לאחר שארבו פגעו אנשי גדוד מוריה באוטובוס שהסיע ערביים אך הוא נמלט .
לאחר התחקיר כפי שידוע כיום, מכיוון שפעולה כזאת דומה שלושה חודשיים לפני כן באותה נקודה, ארבו להם הערבים , ומיד לאחר שתקפו את האוטובוס ערבי , הוקפו התוקפים בכפריים מהכפר בייתונה ומכפרי הסביבה .
כתוצאה מתקיפת הערבים נהרגו ששה עשר חיילי המארב היהודי ,ששה מבין אנשי המארב הצליחו בדרכים שונות לברוח בריצה וניצלו, לאחר מספר ימים הוחזרו הגופות של אנשי המארב היהודי בידי חיילים בריטיים.
הגופות נמסרו למשפחות ונקברו בבית הקברות בסנהדריה ק בשנת 1951 הובאו לחלקה הנופלים בהר הרצל ,לזכרם של הנופלים כתב אביו של מאיר שלו שיר.
בהמשך כתיבתי, סיפרה לי אחותו של הנופל אשר ליפצין ,גברת דגן תמר ,כי למרות פניותיה לעירית ירושלים בבקשה להנצחת הנופלים במבצע שמואל , ולאחר מאמצים רבים ושנים רבות ,זכתה אחותו תמר דגן שיקרא רחוב לזכרם בשכונת בפסגת זאב בשם רחוב השש עשר.
בהמשך לסיפורה סיפרה האחות ,כי באחד מביקוריה בבית הקברות ,הבחינה כי מתוך הקבר בקע שתיל עץ ברוש ,על מנת לשמרו לקחה את השתיל לביתה טיפלה וטיפחה אותו ולאחר שנים ,בעזרת הגנן של בית הקברות ,נשתל השתיל בצמוד לחלקה, ליד חלקת הקבורה נמצאה מערת קבורה מימי בית שני שנתגלתה בעת שפתחו את בית הקברות .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.