מושבה הגרמנית רחוב עמק רפאים 33 משפחת גרבדיאן

משפחת גרבדיאן הערבים נוצרים ,בנו את ביתם ברחוב עמק רפאים בשנות העשרים של המאה העשרים ,בני המשפחה התגוררו בקומת הקרקע והשכירו את הקומה העליונה מעל דירתם בעלת הכניסה הנפרדת למשפחות שונות ואפילו השכירו את הדירה העליונה למוסטפה בכי אל-חאלדי ,ששימש כראש העירייה המנדטורי של ירושלים בשנים 1938-1944
ספח לדייר המשנה מוסטפה בכי אל-חאלדי
הקדמה
הנציב העליון הבריטי הראשון סר ארתור ווקופ ,המשיך את המסורת שבה על פי המנהג המסורתי השמור ,שבו ראש עיריית ירושלים היה ערבי מוסלמי ,למרות שמתחילת המאה ועשרים היה רוב ליהודים בירושלים שבין החומות ובשכונותיה שמחוץ לחומות, בהמשך הסכים השלטון המנדטורי לתקון העיוות הדמוגרפי ומינה סגן ראש עיר יהודי ולמעשה רק בבחירות של שנת 1934 נחלקו חברי המועצה לחצי יהודים ולחצי מוסלמים.

חוסיין אל חאלדי ראש העירייה בירושלים
היה בן דודו של ראש העיר מוסטפה בכי אל-חאלדי שנבחר לפניו כראש העיר ,חוסיין חאלדי  נחשב בתחילת דרכו למוסלמי בעל דעות מתונות,אך בעקבות התגברות ההסתות של כוהני הדת בראשם של המופתי חאג' אמין אל חוסייני , שקרא  למרד ערבי בשלטון הבריטי בארץ ישראל ,השתנו דעותיו והוא הקצין את עמדותיו הן כלפי הבריטים והן כלפי היהודים בארץ ישראל ובירושלים בפרט ,בעקבות זאת יצא חלאדי בעקבות ההצעה הידידותית של השלטון המנדטורי לצאת לחופשה , אך בעקבות המשך פעילותו במרד הערבי ,גורש לגלות בשנת 1937 חלאדי עם עוד שלושה מנהיגים קיצוניים מוסלמים לאי סיישל .

ראש העיר הירושלמי המוסלמי מוסטפה בכי אל-חאלדי .
היה בן דודו של חוסיין חלדי ראש העיר הירושלמי לשעבר החליף את דודו חוסיין בעקבות גרושו והחלפתו למשך שנה בידי עורך הדין היהודי אוסטר שהיה סגנו בשנת 1938 מונה מוסטפא לתפקיד ראש העיר ונפטר בגיל 71 בביתו במושבה הגרמנית בשנת 1944 בעקבות מחלה ממושכת .

בתקופת המנדט סיים מוסטפא חאלדי את בית הספר למשפטים בקושטא ,בתקופה העותומאנית שימש כשופט בבירות ולאחר מכן ראש המשטרה  בבירות ולאחר מכן כשופט עליון בבית הדין בבירות ,לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים , חזר להתגורר בירושלים בשנת 1917 והחל לעבוד בבתי הדין המנדטוריים בארץ ישראל .

מוסטפה חאלדי בהיותו יושב בכס השופט בבתי הדין, חתם בעת המאורעות של שנת 1936 על מזכר שעליו חתמו מאה שלושים ושבעה פקידים ועובדי הממשל המנדטורי מהמוצא המוסלמי , (לא כול הפקידים הגבוהים המוסלמים חתמו) מזכר זה הוגש לנציב הבריטי העליון בארץ ישראל ,במטרה שיגיע לידיו של שר המושבות הבריטי .

במזכר טענו אנשי הממשל המוסלמי (כנציגים והפה של המוסלמים בארץ ישראל) כי הממשל המנדטורי מפלה את המוסלמים בארץ ,משום לחצם הרב של הציונים היהודיים ולכן פרצו המאורעות והמרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל.
אפיזודות משפחתיות במשפחת ראש העיר הירושלמי המוסלמי מוסטפה בכי אל-חאלדי.

בעת שמוסטפה חאלדי התגורר בירושלים ,הוא זכה בירושת דודו כליל חלאדי בסכום גדול ולאחר מכן זכה בירושת דודתו אמינה חאלדי בשנת 1944 בסך שלושים אלף לא"י , להעברת ירושה זאת לידיו של מוסטפה ,התנגד הווקף המוסלמי שטען שזאת ירושתו אלא שמוסטפה חאלדי המשפטן ,בעזרת עורך דינו גוייטן היהודי משכונת רחביה, הסיר טענה זאת בבית המשפט העליון המנדטורי וזכה בירושה.

בשנת 1938 בעקבות הגליית בן דודו חוסיין חאלדי לאי סיישל ,מונה בידי המושל הבריטי כראש עיריית ירושלים, בשנת 1939 יזם ראש העיר מוסטפה חאלדי פנייה לשלטונות המנדטוריים בהצעה בכתב ,שמטרתה הייתה להחליש את כוחם של הצבור היהודי שהווה רוב בערים בארץ ישראל ובמיוחד בירושלים ,הצעה הנוגעת לצורת הבחירות למוסדות הערים , על פי הצעתו ,זכות הבחירה ,תוענק רק לבעלי בתים ולא לדיירים ,השוכרים דירות למרות היותם רשומים כתושבי העיר.

להצעה ערמומית זאת התנגדו היהודים ,בטענה כי בעלי הבתים הערביים ,הם בדרך כלל בעלי דירות של קומה אחת ואילו המבנים של היהודים כוללים מספר דירות במבנה, כך שאם הייתה מתקבלת הצעתו ,זכות הרוב היהודי הייתה מצטמצמת ומאפשרת לבעלי הבתים הערביים, עליונות מספרית בעת הבחירות לראשי הערים,מובן שהצעה זאת נדחתה.

לאחר שנפטר מוסטפה חאלדי ,יצאה שיירת ההלוויה מביתו ברחוב עמק רפאים 33 ,לכוון שער שכם ,משם המשיכה ההלוויה למסגד עומר ולקבורה בשטח בית הקברות בהר הבית.

מיקום