התחבר
אליעזר בקר (בן זאב) נולד ברוסיה בעיר וילנא וחיי בשנים 1904-1964, לאחר מותו נקבר בבית הקברות של העיר ראשון לציון ,משפחת בן זאב (בקר) עלתה לארץ ישראל בשנת 1909 ,כאשר אליעזר הבן היה בן חמש שנים,לאחר עלייתם לארץ התיישבו משפחת בקר בראשון לציון והיו מבין מקימי העיר, את לימודיו היסודיים סיים אליעזר בבית הספר היסודי חביב בראשון לציון והמשיך ללימודי חקלאות בבית הספר מקווה ישראל ,שם היה בשנת 1932 היה ממארגני כנס בוגרי מקווה ישראל .
את עבודתו הראשונה החל כעובד בפרדסי ראשון לציון בסיום לימודיו החקלאיים, במטרה להצטרף למגני המתיישבים במושבה הצטרף אליעזר בקר למשטרת הישובים במנדטורית כנוטר ולאחר מכן נתמנה כמפקד ה נוטרים שאף פרסמו הודעת אבל לרגל מותה של אמו בשנת 1939 אליעזר אף החל בפעילות ציבורית ונבחר כחבר וועד המושבה ראשון לציון בין השנים 1933-40 ועבד גם באגודת בנק הלוואה וחסכון .
בשנת 1938 נתקבלה תלונה במשטרת ראשון לציון כי בית האריזה של אליעזר בקר שנמצא באזור סרפנד – אל חורב בסמוך לכביש ,הוצת ונשרף והנזק שנגרם כתוצאה מהשריפה היה בסביבות 150 לא"י.
אליעזר בקר (בן זאב) נישא לבתם חסידה ,של שמעון בן זאב (אברמוביץ) וגיטה בלה ( לבית הירשפלד), להם נולדו הילדים: שושנה (בקר ) ליפמן לאחר נישואיה לאהרון,האח שמעון והאחות שולמית בקר .
סיפור מגורי משפחת בקר בירושלים
בעת מלחמת העולם השנייה עקרה המשפחה והתגוררה בדירה שכורה בשכונת זיכרון משה בבית שהתנאים בו לא היו משובחים , והחל לעבוד בנאפ"י המנדטורית כמנהל סניף ירושלים,כיוון שתנאי המגורים הרעועים בשכונת זיכרון משה לא התאימו למשפחתו,פנה אליעזר בקר למנהליו הבריטים שיאפשרו לו לעבור להתגורר במושבה הגרמנית בדירה אחרת .
הבן אהרון שלמה ליפמן ,למד בטרם המלחמה בעיר בירות , בשנת 1935 אהרון שלמה היה סוכן של אחיו אליעזר ליפא ליפמן ,בשותפות של מתיאוס פרנק השני וליפא ליפמן , בעת ששימש כסוכן פרסם אגרת שנה טובה ללקוחותיו בירושלים, לאחר מכן שרת אהרון בבריגאדה העברית בשנת 1944 ,אהרון נרשם ברבנות בשנת 17.9.47 ,לקבלת היתר נישואים עם שושנה בת אליעזר וחסידה בקר ,שמשפחתה ממייסדי ראשון לציון שעברו בזמן מלחמת השנייה להתגורר בירושלים ברחוב עמק רפאים 33 , בשנת 1955 בעת הכינוס של יצרני ובעלי מפעלים בירושלים נבחר אהרון ליפמן לוועד התעשיינים בירושלים .
סיפור מגורי משפחת בקר המפורסמת ממייסדי ראשון לציון
בעת עבודתו של אליעזר בקר בשנים 1953-4 גם במחלקת הרכוש הנטוש הארץ ישראלית שנוהלה בידי חברת עמידר , ושטיפלה בהשכרת ואכלוס הרכוש הנטוש בעבור המדינה , ולאחר רכישת חלק מהמבנה בידי הקונסוליה האמריקאנית ,נודע לאליעזר על המצאות דירה פנויה בבית משפחת גרבדיאן, בקומה השנייה ברחוב עמק רפאים 33 במושבה הגרמנית .
מכיוון שהקונסוליה האמריקאנית ,רכשה את דירת הקרקע במבנה ממחלקת הרכוש הנטוש, בעבור סגנית הקונסול מקדונלד שאליה נכנסה מקדונלד להתגורר , ומכיוון שמקדונלד הייתה שייכת לסגל הקונסולרי הדיפלומטי ,הייתה בידה הזכות לקבוע מי יגור בסביבתה ובדירה הריקה שמעלייה והיא החליטה ואף ביקשה רשמית שאליעזר בקר ידידה, יעבור לגור בדירה מעליה .
בעת שגרו במבנה השתמשה משפחת גרבדיאן בקומת הקרקע והקומה העליונה בעל הכניסה הנפרדת שימשה לצרכי השכרה,אפילו ראש העיר הערבי של ירושלים עד שנת 1943 מוסטפה חלדי גר בשכירות בדירה זאת ,משפחת גרבדיאן עזבו את הארץ בפרוץ מלחמת השחרור והדירה הושכרה לקונסוליה האמריקאנית.
הקומה העליונה במבנה הייתה מחולקת לשתי דירות ,בדירה הגדולה התגוררה משפחת אליעזר וחסידה בקר והילדים ובדירה הקטנה התגוררה משפחת אברהם ולוסי גלבוע שעלו לארץ ישראל מחבל אלאס בגבול צרפת וגרמניה , אברהם גלבוע נבחר לשר הטקס של מדינת ישראל ולאחר מכן השגריר בפורטוגל ,בתו יעל נישאה בהמשך ליוחנן זראי .
אחרי מלחמת השחרור כאשר המבנה כמו יתר מבני הרכוש הנטוש עברו לידי כונס הרכוש הנטוש הישראלי, נמסרו המבנים שנרכשו בדמי מפתח לניהול חברת עמידר שגבתה דמי שכירות למבנה .
בשנת 1956 נמכרה דירת מקדונלד סגנית הקונסולית האמריקאנית בקומת הקרקע , לפרופסור לוין ורעייתו מריאן אפשטיין ,ששימש כמנהל מחלקת השיניים בבית החולים הדסה בירושלים,לאחר שהעבירו את זכויותיהם לבניהם נח ואלי שבה נפתח משרד האדריכלות שלהם עד היום במבנה.
לאחר זמן נחקק חוק ישראלי שדיירי בתים בדמי מפתח יוכלו לרכוש את הדירות ברכישה מלאה בסכום מופחת ,משפחת בקר מיהרה לממש זכות זאת ורכשה את המבנה ברחוב עמק רפאים 33 בקומה הראשונה ,ברכישה מלאה הרשומה בטאבו .
אגדה משפחתית של משפחת בקר מספרת ,כי באחד הימים שלאחר מלחמת ששת הימים התדפקה אישה על דלתה של חסידה בקר האלמנה ,וטענה כי היא בתו של גרבדיאן בעל המבנה ,ושהיא שוקלת לקבל לידיה את המבנה בחזרה ממשרדי הרכוש הנטוש ,כיוון שמשפחתה יצאה מארץ ישראל וירדה לדרום אמריקה ,בטרם פרצה המלחמה ולכן בעקבות משפט שניהלו בארץ ישראל ומכיוון שהרכוש נרשם בחברה אירופאית ,הם קבלו את הזכויות למבנה בחזרה ולכן יכלו למכור את הנכס .
הסבא אליעזר בקר נפטר בשנת 1964 ,לאחר מותו נקבר בחלקת המשפחה בראשון לציון רעייתו חסידה המשיכה להתגורר בביתם ,אז פיתחה ביתר שאת את תחביבה באומנות והוציאה מתחת לידה ציורים רבים ,חסידה המשיכה להתגורר בדירה עד שנת 1994 ,שאז נפטרה ,לאחר מותה של חסידה יורשיה מכרו את הדירה לסופרת בתיה גור בשנים 1996-7 ולבעלה הסופר מרצה אריאל הירשפלד .
אחרית דבר ,כיוון שבעלי המקום משפחת גרבדיאן יצאו את המדינה לדרום אמריקה לפני המלחמה, והשכירו את ביתם צאצאי המשפחה יכלו למכור את רכושם והם אף עשו זאת בשנת 1987 דרך חברה הרשומה באירופה ובחצר המבנה מאחור נבנה בית נוסף למגורים בן שלוש קומות בשטח שנקנה מהחברה האירופאית .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.