התחבר
קריית ענבים ספור הרפת והחלבנות
עקב בעיות של מחסור במים ,הבינו בקיבוץ קריית ענבים ,כי ישנה בעיה בגידולים החקלאיים עקב מחסור במים ,נפלה החלטה במשק, שבעקבותיה רכש הקבוץ 4 פרות מסוג ישראלי ,אשר לצערם של חברי הקבוץ ,פרות אלו סיפקו תנובה דלה של חלב ,למרות זאת המשיכו לרכוש ולהגדיל את עדר הבקר לחליבה.
כשנפל האסימון בקיבוץ ושהבינו שבכדאי להתפרנס מממשק חלב, צריך פרות שאינן מקומיות ושמיועדות ומותאמות לתת חלב רב בחליבה, אז הובאו לארץ 44 פרות מסוג פרות מסוג פרייזי מהולנד חלקם במימון קרן היסוד וחלקם הגיעו לרפת קריית ענבים.
שנציג הקבוץ, יצא והביא את העדר הראשון מהולנד שהחליף את העדר הקיים המקומי ,לימים הפרו את הפרות עם הגזע המקומי ונוצרה הפרה הישראלית מסוג ישראלי פריזי ,המשמש גם כיום במשקי החלב.
לפרות נבנתה רפת מאבן בשנת 1922-3 (שלוש שנים לאחר הקמת הקבוץ) ,מנה העדר כעשרים פרות ולכן נבנתה הרפת כמבנה האבן הראשון במשק אנשיו גרו באוהלים, לאחר החליבה החלב נשלח לירושלים בעגלות רתומות לפרדות וסוסים ונמכר מדלת לדלת בבתי תושבי ירושלים ובשנת 1927 מנתה הרפת כשישים פרות.
במהרה הווה ענף הרפת ,ענף כלכלי שהווה מעל למחצית ההכנסות , בשנת 1924 נוצרה ההבנה שמכיוון שגם במוצא תחתית התפרנסו החלוצים מרפת וכן בישוב עטרות וכולם סיפקו חלב לתושבי ירושלים, אי לכך חברו שלושת הרפתות להקמת קואופרטיב חלב של המשביר שלימים נקרא תנובה .
בשכונות ירושלים שמחוץ לחומות ,חולקו השכונות לנקודות חלוקה ונושא החלב הפך לתעשייתי ,עדיין בקבוץ קריית ענבים נותרה, בעיית האבסת הפרות מחוסר מים להשקיית הגידולים ,מצב זה הכריח את הקבוץ ,לרכוש חלקה מהקבוץ בית עובד ליד אזור רביבים, אדמה זאת שנקראה קובבה ועלייה גודלו גידולי המספוא להאבסת הפרות ,לצורך גידול המספוא על האדמות עקב המרחק הגדול בין הקבוץ לאדמות,חלק מחברי המשק נשארו ללון על הקרקע בימי השבוע על מנת לגדל את המספוא.
אגדה קיבוצית מספרת כי מאחר והמים המשיכו להוות בעיה בקבוץ קריית ענבים ,צץ במוחם הרעיון , להבאת מים לקבוץ,לכן כאשר החלו בהקמת הרפת בקיבוץ ,נשלחה התוצרת על עגלות רתומות לסוסים בכדים לירושלים ,הרעיון שעלה היה להוביל את החלב לירושלים ולקחת מים בנסיעה בחזרה ממעיינות מוצא ,מתקצוב מי המעיינות של דוד ילין במוצא תחתית ,הרעיון עבד ,אלא משנודע לתושבי בית נקובה על קבלת המים שלא ברכישה דרכם ,עצרו את העגלות בחוזרם מירושלים ושפכו את המים , אז הופסקה דרך אספקת המים הזאת לקבוץ.
כיום נסגרה הרפת והמבנה הרפת הראשון עומד בשיממונו, אומנם הוא הוכרז כמבנה לשימור , יוזמה חדשה לשיקומו ופתיחת עסק של יזם נתקלה בהתנגדות וכך נותר המבנה בעלבונו, במיוחד שלאחרונה נפער בגג המבנה בן שתי הקומות חור עקב צניחת התקרה .
שנה לאחר ההתיישבות הקימה הקק"ל תחנת ניסיונות (ארבוריטום) או בשמה אילוניה נתן גרוס על שם מזכיר הקק"ל באותה תקופה , ניטעה חלקת לגידול עצים ,על מנת שיתאקלמו העצים באדמות ההרריות ,החווה הוקמה מצדו השמאלי של בית הקברות והדרך המובילה למלון , בחלקה ניטעו עצים משבעת המינים שגדלו בארץ ישראל ועצים פרי בעיקר שיובאו מחו"ל.
מעבר לחלקת עצי הפרי (מטע הניסוי) גודלו גם בחלקה עצי נוי ויער מרחבי העולם ,מבין העצים הללו נבחנו זנים שעלוותם גדלה מהר ואינם צורכים מים לרוב, עוד גודלו סוגי שיחים בעלי פריחה בעיקר בעבור מכוורות הדבורים שגודלו לענף הכוורנות בעבור הדבורים, חלק מניסיונות חלקת הניסוי לא צלחו והזנים נעקרו על מנת לחפש זנים אחרים שיקלטו במקומם.
תודה לוותיקים שזיכרונם עדיין עמם, לעוזרים במלאכה ,לעיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל , תודה לספריה הלאומית ,ולמקורות השונים שעזרו ביצירת מאמר זה, באם שכחתי מפאת גילי המבוגר לציין את שמם ולתת להם את הקרדיט ,אבקש סליחה כי זה נעשה בשגגה ,ואשמח להוסיף את הערות ולתיקונים שישלחו אלינו, להזכירכם זהו אתר ללא רווח ,אלא כלי למידע כללי לאוהבי ההיסטוריה של ארץ ישראל.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.