חוות כנרת צמיחת האגדה של דב קליי

שנת 1912-3 זכורה כאחת משנות הבצורת האיומות בעמק הירדן, כתוצאה מהבצורת החלו שבטיים בדואיים לנדוד ולחפש אוכל לבעלי החיים שלהם,בין יתר הנודדים היה שבט בדואי ראוללה  ,שנדד מעבר הירדן והחליט כי השדות ובעיקר שדה הירק של משק הפועלות מתאים למטרותיו, השבט העלה את בעלי החיים על גן הירק, ובעלי החיים של השבט גרסו את העמל של אותה השנה,
השומר של השדות הזעיק את חבריו שהגיעו מצוידים שנשק מעבודתם ,והם החלו להתקדם עם נשק שלוף אל מול בני השבט הבדואי ראוללה , כיוון שבני השבט ראו את אומץ לבם (חוסר הברירה של החלוצים) הם נסוגו והבינו כי מטח יריות יהיה מנת חלקם בעת הגזל.
לאחר הקציר החלו להגיע כנופיות של צ'רקסים רכובים וחמושים והחלו לבזוז את הגורן , מייד נזעקו חברי החווה , כיוון שהראשונים שהגיעו היו מעטים ובמבחן שליפת הנשק הייתה יד החלוצים ראשונה הסתלקו הצ'רקסים בהבטיחם לשוב במספרים גדולים להמשך הגזל.
ואכן למחרת בשעת הצהרים הגיעה קבוצה חמושה גדולה של צ'רקסים לחווה ,במטרה להגשים את הבטחתם והחלו לשדוד את התבואה מהגורן, הזדעקו חברי הקבוצה בחוות כנרת ובראשם דב קליי שבצעירותו היה מתאגרף , חלק מהלומה כראוי לאחד הצ'רקסים שמילא את שקו בתבואת החצר, וכך כמו במשחק הבאולינג החל לחלק חבטות לחומסים אחד אחר השני,כאשר ניסה אחד מהם לשלוף את אקדחו הקדימו דב קליי ושלח אותו לחלומותיו ראו הצ'רקסים כי אגוז קשה ניצב בפניהם ויצאו לחפש חברים חלשים יותר.
כאשר הנהלת יק"א שמעה על גבורתו ,העניקה לו חצר לאיכרות במנחמיה , אלא ששלוש שנים לאחר מכן בעת סכסוך דמים בים מלחמיה לכפר הבדואי הסמוך עבודייה ,כתוצאה מירי של השומרים על בנו של המוכתר , מיהרו בני הכפר הבדואי וארבו לדב קלי, שיצא להזעיק עזרה ורצחוהו.
תודה למולי שמוליק יזרעאלי בעבור המידע  שעזר בכתיבת המאמר

מיקום