התחבר
מחוץ לחברים הראשונים שייסדו את מושבת כנרת ,התפתחות המושבות מסביבה ,הקיבוצים והישובים כאילו פסחו על המושבה , ולמעשה כיוון שהאיכרים המייסדים לא הצליחו לעבד בעצמם את משקיהם המעורבים של חקלאות ובעלי חיים, הצטרפו למושבה כעשרים וארבע משפחות של עובדים שבאו להתפרנס ולעזור בנטל למשפחות האיכרים , חלק מהפועלים עבדו לתקופות שבין חמש שנים וחמש עשר שנים, מכיוון שבני האיכרים בגרו והחלו לעבוד במשקי ההורים ,נטשו חלק מהעובדים את המקום ועברו למקומות אחרים.
חלקם של משפחות הפועלים נאחזו בבתיהם ומצאו עצמם עובדים בעבודות שונות שמחוץ למושבה ובסוף היום היו חוזרים ללון בבתי המשפחה, פועלים אלו עבדו במחלבת של קבוץ דגניה, חלקם עבדו במפעל החשמל של רוטנברג בנהריים ,חלקם בעבודות בעיר טבריה ,בהתגוררם במושבה תרמו גם לצרכי הביטחון, החברה והתרבות של המושבה.
בגן הילדים ובבית הספר העממי עד הכיתה ג' ,למדו כעשרים וחמישה ילדים, הילדים הגדולים יותר עברו לאחר כיתה ג' לבית הספר המרכזי בקבוץ דגניה, בשנת 1945 התכנסו איכרי המושבה והעובדים לכנס מיוחד ,בכנס זה נבחר וועד פעולה שהורכב משני משפחות האיכרים המייסדים ,משני נציגי המשפחות הפועלים שגרים במושבה ,ומנציגי המתיישבים החדשים
בישיבה נתקבלה החלטה ,לפנות לחברת פיק"א- יק"א ,על מנת שתאפשר בניית חצרות נוספות ,בנוסף לחצרות הראשונות שהוקמו במושבה ,הסיבה להקמת הוועד הייתה רצונם של בני המושבה להתבסס ולהתרחב .
חברת יק"א שאדמות מושבת כינרת היו בבעלותה ,אישרה בניית תשעה חצרות נוספות במושבה ,כמובן שהאישור הדל שנתקבל לא השביע את רצונם של תושבי המושבה להתרחב ולבנות עוד נחלו על השטח ,לפיכך החל משא ומתן בין הוועד לבין בעלי הקרקע להמשך מתן אישורים לבנייה והתרחבות המושבה, לצורך זאת אף פנו תושבי המושבה למוסדות הלאומיים על מנת שיפעילו את השפעתם וכוחם על חברת פיק"א – יק"א למתן אישורים נוספים לבנייה במושבה.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.