בימי המאורעות וכפי שוותיקי האזור קראו לו המצור על כנרת, יצאה ההתיישבות של קבוצת כנרת מיסודם של חברי השומר הצעיר שאכלסו את חצר כנרת כמחזור השני ,אל החצר נכנסו אנשי המחזור השלישי האנשים שיועדו להקים לאחר הכשרתם החקלאית את קבוץ תלם, להתיישבות בחצר כנרת , בעצם יצאו אנשי המחזור השני של ההכשרה,להקמת קבוצת כנרת רק עם תקווה וחזון ,כי הרי נותר להם להקים יש מאין , התיישבות חדשה ולהכין את הקרקע לעיבוד חקלאי ובעיקר להילחם בחום המתיש.
הרכב קבוצת החלוצים שהיו אמורים להקים את קבוצת כנרת ,היו שונים מקבוצות אחרות שעלו בתקופת העלייה השנייה, הקבוצה לא התגבשה כחלק מקבוצות ,שהתארגנו וקבלו הכשרה חקלאית ,עוד בערי מוצאם בטרם עלו לארץ, אנשי הקבוצה התאחדו כבודדים בחוות כנרת לרעיון השותפות הציוני וחיי שיתוף ברכושם ,בעבודתם והכול למען הקמת וכיבוש אדמות ארץ ישראל.
חברי קומונת כנרת שעבדו בסיקול החלקות של חוות כנרת וגבעת הכרך בשנת 1911, המקום שעליו עמדה לקום מושבת כנרת,חברי הקומונה שבין חבריהם היה א.ד.גורדון , הצליחו בעבודת הסיקול והמשיכו בעבודת חוץ, לנהל את מושבת סגרה ובהמשך ,את הכנת הקרקע שנרכשה להתיישבות בכפר אורייה .
בכדי להגשים את החלום ,לקחו על עצמם חברי קבוצת כנרת לעלות ולהתיישב בערש ההתיישבות של החלוצים בגליל בחוות סג'רה , לעבד את אדמתה ולגדל ולחיות מהחקלאות לאחר שנה בחוות סג'רה הוכיחו בני קבוצת כנרת כי ניתן לחיות מהאדמה ואף להרוויח מגידולי החקלאות.
פעילותה זאת של הקבוצה בחוות סג'רה ,הוכיחה כי ניתן לוותר על הפקידות השולטת והמכוונת והמלווה כספים לאיכרים של יק"א ופקידי הברון רוטשילד ,בתקופה זאת החליטה אגודת יהודה לרכוש את האדמות של כפר אוריה כיום,לקבוצת כנרת פנה מאיר רוטנברג בבקשה להקים על אדמות אלו מושבה חקלאית,בני קבוצת כנרת נענו לקריאה ובאו והתיישבו באדמות כפר אוריה כיום.
חברי קבוצת כנרת הגשימו את העלייה לנקודה ,החלו להכין את האדמות לעבודה חקלאית ונלחמו בתושבים הערביים מסביב שניסו להפריע ,להרוג ולגזול את התוצרת ,לפעמים אלימות זאת נגדעה בזכות החברים האמיצים שלא היססו להתקיף ,לשמור ולפגוע בתוקפים עד שנקבעו העובדות של התיישבות יהודית במקום, הערבים כינו את בני הקבוצה המוסקובים .
בני קבוצת כנרת נטשו את המקום שנה לאחר העלייה לשטח כפר אוריה ,משום שאחד מבעלי הקרקע היהודים שייצג את שאר המשקיעים בקרקע דרש שיפנו את השטח מפחד הצלחת הקבוצה שאולי יישארו במקום לתמיד.
בתקופה זאת נתבקשו חברי קבוצת כנרת בידי יק"א ,לחזור לחוות כנרת ולקבל לידיהם את עיבוד חוות – חצר כנרת , הבקשה של יק"א ,עוררה הרבה היסוסים משום שחלק גדול מהקבוצה היו רווקי הקומונה ,שהיו שטופים אידיאליים לכבוש עוד אזורים לטובת ההתיישבות הציונית בישראל,אך היסוסיהם חלפו והם הגיעו בשנת 1913 לחוות כנרת והתיישבו בה מחדש.
לרשותם של קומונת כנרת שחזרו ,הופרשו לעיבוד, כאלף דונם אדמה מישורית וחלקות קשות עיבוד במדרונות הרי הגבעות שמסביב, חלק מאדמתם זאת הפרישו לטובת ההתיישבויות החדשות באזור ולהקמת כפר התימנים שעבדו בחוות כנרת , כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה הצליחו חברי הקומונה לעמוד בקשיים ואף צרפו אליהם פליטים יהודיים שגורשו בידי התורכים מהעיר יפו ומאחוזת בית הלוא היא תל אביב, בהמשך נבנה במקום האסם הראשון לתבואה .
בעת שהחלה העלייה השלישית לעלות לארץ הצטרפה אליהם חברי קומונת וילנה וביחד הקימו את קבוצת כנרת שמנתה אז מעל לשישים חברים , מבני החווה הישנה החאן ובית המוטור שהוקפו במבנים חדשים, שימשו להקמת גרעיני היישוב של גרעין השומר הצעיר להקמת קבוץ אפיקים, לאחר מכן נכנסו למבנים חברי גרעין בתלם שהקים את הקבוץ עין גב ומעגן ולבסוף שימש את חיל הנח"ל .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.