בשנת 1847 החליטה הקיסרות האוסטרית ,כי צריך לחזק את מעמדה של אוסטריה בארץ ישראל כנגד הקונסוליות השונות שהתמקמו בירושלים העתיקה ,על מנת לשרת את נתיניהם והצליינים,גם רצונם לתפוס חלק בהתעוררות הנוצרית הדתית גרמו לה לפתוח קונסוליה בין חומות העיר העתיקה, נתון מעניין מציין כי בתחילת המאה העשרים,היו למעלה מששת אלפים נתינים אוסטרים ,שחיו בארץ ישראל רובם בירושלים חלקם הגדול היה יהודי.
כאשר נבחנו מסמכי הקונסוליה שנותרו בארץ בפעילות בשנים 1847-1917 , נתגלתה פעילותה הענפה בתחומי החיים בארץ ישראל ובירושלים במיוחד,נתגלו קרוב לשלוש מאות תעודות אזרחות שניתנו בעיקר ליהודים לארץ ישראל שסידרו את התיישבותם באישור הממשל העותמאני בארץ ישראל, בל נשכח את הסיוע החקלאי והאנושי שניתן לנתינים אלו
כאשר החלה נהירת הקונסוליות הזרות ,לבניית בתי קונסוליה מחוץ לחומות, נבנתה גם משכנה של הקונסוליה האוסטרית, שנבנה בתקופה העותונאמית ,המבנה היה מוקף בחומה וגן גדול בחזיתו ובחלקו האחורי של המבנה , לאחר מלחמת השחרור נפתחה במקום פנימיית מוסד הרב קוק,לאחר מכן שימש את הכמורה הקופטית בירושלים, כאשר הם עזבו שימש המקום את מערכת העיתון הג'ירוזלם פוסט לאחר מכן בשנת 1963 נפתח בית משכית לאחר שיפוץ .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.