ירושלים עזרת ישראל שכונת משכנות

תחילת רעיון הקמת השכונה ,נובע מהתאגדות מספר יזמים שהחליטו לבנות בתים על מנת להפיק מהם רווח כספי ולא דווקא מטעמים ציונים, המגרש לבניית שכונת עזרת ישראל שנרכש בשנת 1873, גודלו היה כחמשת אלפים אמה במחיר 10 פרנק לאמה ,נרכש בידי הרב הראשי יעקב מאיר , הרב ניסים אלישר , הרב יוסף ריבלין, מאיר חי עוזיאל והיזם והפחח שלום משה קסטירום ,שמה של השכונה ניתן לה מהשימוש במשפטים בספר תהילים, הפסוק יִשְׁלַח-עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ והפסוק עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ .

לצורך הקמת השכונה התארגנו כשלושים משפחות  את בניית הבתים הראשונים החלו בשנת 1875 , נוצרה בעיית מחסור בכסף כתוצאה משנה של בצורת ובעצם רק כעשר משפחות החלו בבניה,

לאורך הרחוב הראשי בשכונה תוכננה בניית 36 דירות לתושבים ספרדיים ואשכנזיים גם יחד, בפועל נבנו 30 דירות דו משפחתיות בעלות קומה אחת ובהמשך נבנו עוד קומות מעליהם ,לאחר שנבנו הבתים הוצבה בפתחה פנס לוקס שהאיר בערבים ובלילות, ושימש כנקודת מפגש של הדיירים בשכונה וכפינת הרכיל והנשנושים.

בתחילה נבנתה השכונה והייתה פתוחה משני צדדיה ,לאורך הרחוב היחיד שהיה בתחילה , לעוברים בשכונה ניתן היה לעבור מרחוב יפו לרחוב הנביאים ליד בית החולים בקור חולים, אלא שבהמשך מכר בעליה של החלקה שגבלה ברחוב הנביאים, לכנסיה שבנתה מבנה על הכניסה השנייה לשכונה והרחוב נותר עם מעבר צר להולכי הרגל.

בין מקימי השכונה היה  הרב טוביא רוז , כבן למשפחה ירושלמית של יעקב נגיד ממזריץ ואמו לבית שושלת הרבי מצאנז,  בילדותו ובצעירותו התחנך על ברכי מוסדות הדת בירושלים היה פעיל בהקמת שכונת מאה שערים ולאחריה בהקמת שכונת עזרת ישראל שמחוץ לחומות העיר העתיקה .

אורך הרחוב תוכננה בניית 36 דירות לתושבים ספרדיים ואשכנזיים גם יחד, בפועל נבנו 30 דירות דו משפחתיות בעלות קומה אחת ובהמשך נבנו עוד קומות מעליהם ,היזמים לשכונה היו : ניסים אליישר , הרב יעקב מאיר ,יוסף ריבלין, מאיר חי עוזיאל ועוד ,השטח שנקנה כלל כחמשת אלפים אמה תורכית ,לאחר שנבנו הבתים הוצבה בפתחה פנס לוקס שהאיר בערבים ובלילות, ושימש כנקודת מפגש של הדיירים בשכונה וכפינת הרכיל והנשנושים.

בתחילה נבנתה השכונה והייתה פתוחה משני צדדיה ,לאורך הרחוב היחיד שהיה בתחילה , לעוברים בשכונה ניתן היה לעבור מרחוב יפו לרחוב הנביאים ליד בית החולים בקור חולים, אלא שבהמשך מכר בעליה של החלקה שגבלה ברחוב הנביאים, לכנסיה שבנתה מבנה על הכניסה השנייה לשכונה והרחוב נותר עם מעבר צר להולכי הרגל.

במרכז הרחוב נחצבו שני בורות מים לאיסוף מי גשמים, מעל בורות אלו הותקנו מכסי ברזל שאותם נעל שמש השכונה, הרחוב רוצף באבנים חלקות שנשטפו במשך היום ,עוד בכניסה ניצב שער ברזל שהוליך לבית הקברות לאורך השנים , לידו היו פתחי חלונות קטנים שאפשרו הצצה לתושבי השכונה בהולכים ושבים ברחוב יפו.

ממול לשער היה דפוס של רפאל חיים כהן ,עוד בקרבת מקום עמד בית הדפוס של לונץ ,ליד השער הנעול התייצבו בכול יום רועי הצאן הערביים כאשר הגיעו למכור את חלב העזים נשות השכונה היו מגיעות לשער ורוכשות כול אחת את כמות החלב הטרי הדרוש למשפחתה בעת שהרועה היה חולב אותם מול עיניהם לכליהם.

בשכונה עמדו בית המרקחת של הרוקח הרוסי נייגר, ולידה המספרה של שמואל בריסקר, בשכונה התקבצו הרבה מעולי החלוצים שנמנו על העליות מרוסיה, וליד אלו התכנסו הצעירים הרוסיים וניהלו ויכוחים אידאולוגים עד שגרונם ניחר, מזונם היה דל כתוצאה ממחסור בממון ,ואלו הסתפקו במעט לחם, זיתים וכוסות תה כמו במולדת.

האגדות הרבות על כמיהת הצעירים ממוצא ספרדי אחר החלוצות מרוסיה שכונו רוסאס או רובושקות  ,משיכה זאת עלתה במיוחד לאחר שצפו בהם במסיבות שנערכו בבית העם הישן, שבו לא הוקפדו המנהגים המסורתיים ,חלק מהבנות מרוסיה אכן נישאו לצעירים אלו שלמדו בישיבות ובבתי המדרש ,

בשנת 1884 החלו לאסוף ספרים לבית הספרים הלאומי בידי אנשים משכילים בירושלים , את ניהול וריכוז האיסוף הספרים לקח על עצמו ליפשיץ, לצורך הקמת המבנה שבו יאספו הספרים, קיבל ליפשיץ מבנה מידי היזם והפחח שלום קסטירום בשכונת משכנות ישראל ,בחידוש הספרייה "שער ציון" , ספרייה שנוסדה בידי חברת "עזרת ישראל" אך הספרייה נסגרה עם ביטולה של החברה עזרת ישראל.

אחד העסקים בשכונה היה בית החרושת למי סודה של חיים ה, גרינברג
בשנת 1898 שמו שמים נמצא בשכונה וולד בן יומו שעדיין הדם על גופו ,ללא סימנים שיעידו על מוצאו או השתייכותו הדתית, מובן שנציגי השלטון העותומאני הוזעקו ולקחו את העולל לבית החולים הממשלתי.

בחנות שממול לשכונת עזרת ישראל הכריז שמואל גוזנר כי ברשותו מכונות להכנת מצות מהסוג המשובח ,והאנשים הזריזים יוכלו לרכשם לקראת חג הפסח.

מיקום