יורם אמיר דמות נוסטלגית אבירית ,המנסה בעזרת חבריו ובני המשפחה ,למחות באמצעות ויזואלית ואספנות של פריטי נגרות בעיקר חלונות וחלקי עץ ,מרצפות ומצלמה והצגתם בקומת הקרקע של המבנה מאחור למחות ולהגיע לתודעתם של אנשי ירושלים כי מעשה ההרס של תרבותם בהשמדת המבנים העתיקים בירושלים שהוקמו החל במאה ה18 , כפי שכבר כתבתי בעבר " אדם שאינו שומר על עברו אין לו עתיד".
אין גבול לחוצפתם של היזמים והמאכרים במסדרונות העירייה ובשלוב היד החותמת הקלה, להשמיד את עברנו האדריכלי והארכיטקטוני בבתי ירושלים , לשם המחשה כדאי לערוך סיורים ברחבי העיר בשכונות הישנות ולראות את הוונדליזם הנערך בעירנו, שכיות חמדה של ארכיטקטורה נעלמים כולל מבנים שזכו לקבל את התואר מבנה לשימור .
מוטב שכותבי האישור לשימור ,ייקחו את עצמם ברצינות ולא יהיו לחותמות גומי, המכסות טפח ושקר של הקבלנים ,העושים כרצונם והשימור הוא כסות פלסטר ורמייה, השיטה הנהוגה להרוס ולתרץ, כי נהג הטרקטור טעה או הרס בשוגג, אנו הזקנים שמתעוררים למציאות חדשה ולהרס עברנו ,אולי צריכים להקים קול ברמה ,כמו שנאמר כסף יעוור עיני …..
לצערנו נפטר יורם אמיר ממחלה קשה והמוזיאון נסגר.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.