התחבר
בעקבות פגיעות בחיילים וברכבים של המשטרה וכוחות הצבא הבריטיים ולאחר פיצוץ מלון המלך דוד בשנת 1947 החליטו הבריטים להקים מספר מתחמי בטחון (מצודות ) אשר קבלו את הכינוי בווינגרד בידי יהודי ארץ ישראל , פרוש השם של המתחם נבע משימוש בשתי מילים בווינ ( שם שר החוץ הבריטי בווין ארנסט והמלה גרד מהמלה הרוסית גרד שפרושה שטח עירוני.
בעת שהקימו את הבווינגרדים סגרו הבריטים את החנויות והמשרדים במתחמים המסוגרים,בעלי הנכסים הושלכו במחי יד החוצה בלי יכולת להגיב ,חלק גדול מפתחי החנויות והסחורות סגרו הבריטים בקירות בלוקים ובטון .
בצר להם פנו בעלי העסקים שפונו למשפחת קוקיא, בעלות קרקעות נרחבות לאורך רחוב יפו להיכנס עמם לשותפות שבה הם יבנו את החנויות החדשות במקום החנויות שהושלכו מהם על חשבונם עם זכות חכירה למשך 49 שנה שלאחריהם יעברו המבנים והקרקע בחזרה לרשותה של משפחת קוקיא ,המבנים הוקמו בידי היזם והקבלן אברהם חסידוף, בחזית המבנה שבקומת הממסד שלו ,הוצבו עמודים שהיו אמורים לשאת את הקומות שמעל לקומת הממסד ואשר תוכננו לבניית משרדים, כיוון שבחזית ניצבו העמודים קיבלו המבנים את השם בניין העמודים.
תוכנית המתאר שהוצעה היו מבנים של חמש קומות ,קומת ממסד לחנויות ומעל ארבע קומות של משרדים ,בפועל נבנו מבנים בני קומה אחת,החנויות איכלסו את החנויות היו: פרחי ירדני,בית המרקחת לוירר ,אופנת הביגוד של השותפות אפשטיין ופלהיים,מוצרי החשמל של פרידלנדר וכמובן חנות נעלי הילדים פריימן את ביין החנות הפועלת עד היום,זכור לי עד היום את מר פריימן העומד בפתח החנות ודוחק באנשים לרכוש נעלים, כמובן שקרוסלת סוסי העץ קיימת עד היום בחנות כסמלה המסחרי והבלון המנופח שהוענק לכול ילד קונה.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.