נחלת שבעה אגדת חגיגות הביוב

כך מספרי ליצני זקני השכונה :כאשר נחוג חג העצמאות בשנות השישים הוקמו שתי בימות בידור בשכונה אחת בכיכר ציון והשנייה בכיכר החתולות של היום, טרחו פרנסי העיר קישטו באין ספור קישוטים הקימו מערכת אורות ופנסים צבעוניים , אף הקימו בימה מפוארת למען רווחת תושבי העיר החוגגים , פרט קטן נשכח ממוחם של פרנסי העיר, הביוב המצחין והנוזל בסמטאות השכונה מהעדר מערכת תיעול בשכונה.
התכנסו חוגגי ירושלים במיטב המחלצות ,בנעליהם החדשות ,לחגוג לרקוד ולעלוז ואף לרקוד בין שלוליות הביוב הזורמות חופשי, אלא שהגדילו פרנסי העיר והקימו מערכת תאורה צבעונית על מנת לספק שלל צבעים לצבעו החום של הנוזל הריחני הנדבק לנעלי החוגגים,
כיוון שאנו ניחנים בתכונת העדר , הפסיקו החוגגים להביט אחד על ראהו ,בניסיון לברר ( כמו שנאמר בסלנג מי שחרר) ומנין מגיע הריח הרע, התכנסו כתף אל כתף והתבסמו ממתנת חג העצמאות שהעניקו וחלקו תושבי השכונה עם קהל ישראל.
אנשי הצחצוח שהיו פרוסים לאורך רחוב יפו, הצטיידו במסכות גז וניסו להחזיר בסיום החג את העטרה ליושנה בנעלי המבלים הירושלמיים שבילו בשלוליות הצבעוניות של מי השופכין ברחבת בימת הבידור.
ליצני השכונה הוסיפו, כי את התאורה הצבעונית הנכבדה ,הקימו אנשי העירייה במטרה לגלות ולהראות לחוגגים ,בכמה צבעים יכולות להראות שלוליות הביוב הזורמות ולא לצורך גילוי מקור הפיצוץ שאותו יכלו לתקן שלושה שבועות לפני כן, בקיצור לא נחל אכזב אלא נחל איתן צמח בשכונה.
ילדי השכונה החלו לערוך תחרויות שייט למפרשיות נייר מעיתונים , במגרת ליגת הביוב ואף פורסמו שמות הזוכים שקיבלו עוד שעות פנאי לתחרויות בנחל האיתן הביובי ,חוויה נוספת נוספה לבעלי החנויות שחזיתם לכוון רחוב יואל משה סלומון בזכות נתזי הצבע שדבקו לחזית החנויות בחלוף כול מכונית שבגלגליה העניקה נתזים במראה סוריאליסטי נוסף לחזיתות .
מיד נפתח בתחילת רחוב יואל סלומון , דוכן שיזמו של ליצני השכונה שחילקו מסכות גז לכול מבקר אותם החזירו בסיום הביקור בשכונה בתחנת האיסוף בקצה הרחוב , כמובן המסכות קיבלו גוון נתזים בנוסח פיקסו בסיום השימוש .

מיקום