ירושלים אכסניית בית סרגיי ספור הירצחו של הארכימנדריט הרוסי הזקן

סיפור מעט מסתורי שעורר התרגשות רבה בקרב הרוסים במתחם ,הרצח שלמרות שקרא בשנת 1909 ,עדיין לא בא על פתרונו מבחינת תפיסת הרוצח או הסיבה לרצח , הספור מתחיל בעת ליל באכסניית בית סרגיי ברחוב הלני המלכה ,בשעות הליל המאוחרות בין השעות 3-5 לפנות בוקר כך משערים.
כאשר הגיעו חוקרי המשטרה התורכית למקום, נתגלו עקבות של אדם יחף ,שחדר למתחם ושוטט בחצר המתחם ,מסביב למגורי הנזירות ( בית הכומריות ) בחן שאין אורות או שאחת הנזירות ערה, פנה לשער בית המגורים של הארכימנדריט הזקן שישן בחדרו בסוף אולם השינה,כאשר ניסה לטפס מעל לשער ראה כי הדבר איננו אפשרי שבר את מנעול השער ועבר פנימה,סבב סביב הקיר עד שהגיע לחלונו של הזקן, התבונן בו בשנתו כאשר בתוך החדר האירה מנורת הנפט הירוקה לידו.
כיוון שחלונו של הארכימנדריט היה מסורג ,המשיך להקיף את המבנה עד שהגיע לדלת הכניסה עם חלון למבואה של מגורי הארכימנדריט ,הרוצח שבר את זכוכית החלון ונכנס פנימה לבית המגורים,מרעש ניפוץ הזכוכית התעורר הארכימנדריט ופתח את דלת חדר השינה לראות לסיבת הרעש.
הרוצח שהיה חמוש בסכין ,התנפל על הקשיש והחל מאבק לחייו , אלא שהרוצח דקרו בגרונו מספר פעמים, בטרם הספיק הקשיש לזעוק לעזרה, בעת המאבק נפל השולחן ומנורת השמן שעמדה עליו,כאן מתחיל החלק המעניין ,בחדר המבואה היה ארון מלא כלי כסף וזהב, מטבעות וטבעות ליד הארון היה ארגז מלא בכסף ומטבעות שנותר שלם,מכול האוצרות הללו לא נלקח דבר , כך שעל פניו לא נראה כי הרצח קשור לשוד.
טביעות רגליו של הרוצח נתמלאו בדם ושמן מהשלולית בחדר ועל פי הצעדים נראה היה כי הלך על בהונותיו על מנת לא לגרום לרעש ביציאתו בדרך שנכנס מהחלון,יצא מהמתחם והגיע לחפירות למבנה חדש שנבנה , בבור החפירה מצא הרוצח מים שבהם רחץ את רגליו ידיו והסכין, לאחר מכן חזר לשער הכניסה והחל לנוס מנביחות כלבי השמירה שהיו במתחם, החלק המשעשע שהכלבים היו קשורים עקב חששות הכמרים שמא ינשכו מישהו מהצליינים שלנו במתחם.
הרוצח נטל עימו מחדר השינה של הארכימנדריט : תמונת קדוש ,את חלוק הלילה והגטקס של הקשיש,אותם השאיר בבור שבו רחץ את סימני הרצח מגופו, לאחר שהחל לנוס עלה על הכביש ושם אבדו עקבותיו .
דבר הרצח נתגלה בשעה שש בבוקר,בעת שכול הכומריות (הנזירות) , ציפו לו בקפלה הקטנה במתחם שבו היה הראשון מדי יום, כאשר הבחינו בחסרונו , יצאו כמה מהן וגילו את סימני הפריצה והרצח,בשלב הזה הוזעקה המשטרה התורכית והחלה החקירה.
על פי עדות אחת הנזירות היא שמעה את נביחות הכלבים שהיו מעט יותר רבות מהימים הקודמים , אך ידוע היה כי בירושלים הכלבים נובחים והשיירה עוברת לכן חזרה לישון,אשת השומר הרוסי על פי עדותה שמעה בשעות הבוקר המוקדמות צעדים ,אך לא ייחסה להם חשיבות והמשיכה לישון והשומר הערבי לא ידע כלום ולא שמע כלום ואינו רוצה לדעת כלום.
בקיצור עלילות פדיצור בקיצור , התעלומות נותרו בעינם ,מי רצח את הארכימנדריט ומדוע הרוצח לא הניח ידו על האוצרות ושאלת השאלות מדוע לקח את תמונת הקדוש ועזבה מחוץ למתחם.

מיקום