התחבר
ירושלים מקור ישראל ספור תחנת הקמח של הגוי בשכונה
הספור שהתפרסם בעיתונים השקפה ובעיתון הצבי בחודש פבואר 1900 ,הכתבות מספרות על קולות מחאה של תושבי השכונה ועניי ירושלים לצו של בדץ האוסר לרכוש קמח ולחם זול ממאפיית הגוי.
למעשה סוד הספור קשור לטחנת קמח קיטורית ומאפייה הצמודה אליה שהייתה בבעלות גוי שגר בשכונה, הפועלים שהועסקו בטחנת הקמח ובמאפיה היו יהודים, כיוון שבעל התחנה השיג סחורה זולה מן הפלחים ,הוא החליט למכור את סחורתו בזול ולא היה שמחים יותר מאשר עניי ירושלים שהרבו לקנות לחם וקמח זולים .
למעשה הוצאת הצו מהבד"ץ מקורה בשני נחתומים – אופים יהודיים שעסקיהם מוקמו בסמיכות לטחנתו של הגוי, התחרות והחמדנות למחיריו הזולים של הגוי, הוציאה את הנחתומים מדעתם כיוון שמכרו ביוקר ,כמו שקראו לזאת בימים ההם הפקיעו שער.
הנחתומים שהתחרות פגעה בהם, הזדרזו בתוכנית זדונית ,לפנות לבד"ץ על מנת שיכפו על הגוי להחזיק משגיח כשרות , בעל התחנה סרב כיוון שרצה להוזיל את הסחורה ולספק לעניי העיר ראו אנשי הבד"ץ כי רווח לא יעשו מן הטחנה והמאפייה בתשלום למשגיח ,מיהרו והוציאו צו האוסר על היהודים לקנות לחם מן התנחום הערבי .
סופו של דבר צעקו העניים ,כתבו בעיתונות ונותרו עם חור בכיסים, הסיפור מזכיר לכם משהו ?
העולם סובב סביב לצירו ,הארץ אינה זעה והתנחומים יכולים להפקיע השער.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.