
מבנה השני שהוקם היה בית הספר וגן הילדים בשנת 1912 שמשמש כיום כבית המועצה המקומית אשר בו חדר זיכרון למייסדים ,המבנה גם שימש בשנות הארבעים כמחסן נשק, כמגורי המפקד ההגנה ולאחר מכן כמרכזיית הטלפונים , כיום מצויים במקום משרדי המועצה המקומית וחדר לישיבות ולאירוח המוקדש לזכר הראשונים .
בעת ביקור אחד מעסקני היהודים מרוסיה במושבות בעמק הירדן בשנת 1926 ,הוא בחן את מערכות החינוך במושבות בגליל ,ממה שהתרשם ובקורתו החליט לפרסם בעיתונות העברית בלא לבדוק ולדבר עם ההורים והתושבים במושבות, ביקורתו זאת עוררה ביקורת חריפה של תושבי המושבות ובמיוחד במושבה כנרת .
עמד אחד מחברי המייסדים י.צ.כהן במושבה כנרת והגן על האמת לדעתו בגן ובבית הספר שהוקמו בשנת 1912 החל כהן את תשובתו בטענה שאין גן ילדים בתוך כיתת לימוד,בגן למדו שבעה ילדים בני גילאים שונים שקיבלו חינוך והשכלה ,עוד מציין כהן כי שכר הלימוד הוא בין שלושה וארבעה לא"י לתלמיד בכיתה, גם שטח המבנה אינו מאפשר הכנסת מספר ילדי גן או תלמידים לשטח המבנה.

כיוון שהמקום מוגבל ואין כיתה לתלמידים גדולים יותר ,אין אפשרות גם להכניס את בני העובדים התימנים משכונתם לכיתת הלימוד בבית הספר ,ולמעשה המוסד מתנהל תחת פיקוח של ועדת חינוך שאינה נשלטת בידי ועד מושבת כנרת עוד מציין כהן כי אף מוסד אינו תומך כספית במוסד החינוך במושבה וממילא כול ההוצאות חלות אל משפחות האיכרים במושבה.
בשנת 1930 בהתגייסותה של הגברת סולד הונחה אבן הפינה ליסוד בית ספר אזורי לילדים המתיישבים בקבוץ דגניה א, בבית הספר נקבע שילמדו התלמידים מהישובים: ביתיניה, דגניה א ו ב ,ילדי קבוצת כנרת ומושבת כנרת וכפר נון.
לישובים הוקצתה הלוואה של 1000 לא"י מקרן אוגוסטה רוזנוולד להקמת בית הספר האזורי, הסכום שניתן כהלוואה לחמש עשר שנה ללא ריבית אך בהחזרים קבועים לקרן.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.