כנרת הרעיון שהסתתר מאחורי הקמת חוות כנרת

בחווה עבדו והוכשרו בתחילה אנשי העלייה השנייה שהגיע לכאן בחוסר כול כולל משלח יד, במשך הזמן נולד בחוות כנרת הרעיון להקמת קיבוצים, מושבים , רעיון הקמת ארגונים משותפים כמו : המשביר המרכזי, תנובה, סולל בונה ולבסוף ארגון ההגנה העברי ההגנה רעיון הקבוץ צץ על פי רעיון הקולחוזים ברוסייה .
בהמשך תוכנן כי בחוות כנרת יוכשרו גם נשים לעבודה חקלאית על מנת למלא את החיסרון בפועלות חקלאיות כשוות לאיכרים וכעזר בעת הנישואים בעבודה במשקי החקלאות של המשפחה, האישה הראשונה שהצטרפה לאנשי החווה לאחר שלושה ימים ,הייתה שרה מלכין ,על תקן המבשלת .
לבצוע רעיון השוויון, הוקם בחוות כנרת  משק הפועלות , על מנת שיקנה לנשים את מקצועות המשק והגידול  , שם ניתן להכשרה זאת חוות העלמות בכנרת ,אשר יוצרתה הייתה האגרונומית חנה מייזל , בחווה הכשירה גם נשים יהודיות הן לעבודה חקלאית ,כמו גידול ירקות ושיווקם למכירה,והן ניהול משקי בית ומטבחים לטובת אנשי העלייה,  על החברות נמנו רחל המשוררת.
המשכה של חוות ההכשרה לבנות החלוצות בחוות כנרת ,היה בית הספר החקלאי לצעירות במושב נהלל ,יש לזכור כי מגמת הצורך הקיומי , השוויון והערך של ההכשרה לעבודה חקלאית ציונית היווה המרכיב העיקרי להקמת משק הפועלות, עצם הקמת משק הפועלות בכנרת והשתתפותם של החלוצות בעבודה החקלאית,בגידול בעלי חיים ובעבודות הכשרת הקרקע לגידולים הם לב ליבה של החלוציות .
בחצר כנרת עברו עולי העליות השונות הן בהכשרות חקלאיות והן מקום מקלט לאנשי העלייה בתקופת מלחמת העולם הראשונה והיא אף הפכה לביתם של מנהיגים, הוגי דעות ואנשי רוח בתקופות שונות כמו : א.ד. גורדון, יצחק טבנקין, שלמה לביא, יוסף בוסל, ברל כצנלסון, זלמן שזר, אליעזר יפה, שאול מאירוב ועוד.
לאחר חמש שנים של תפעול החווה במתכונתה, הוחלט בהכשרת הישוב למסור את החווה החקלאית לידי קבוצת בן ציון ישראלי , בקבוצה היו תשעה חברים , שהקימו בהמשך את קבוץ כנרת ואת מבני הקבע החדשים של הקבוץ בשנת 1929.
מן עובדי החווה לאחר השתלמותם יצאו מייסדי הקבוץ הראשון דגניה באדמות אום גוני  והמושב נהלל ,יש הטוענים כי ארגון ההגנה נוצר במקום בשנת 1920.
כשהחלו המריבות בחוות כנרת והחלה העזיבה , נתבקשו על ידי יק"א ,חברי קומונת כנרת שעבדו בסיקול החלקות של חוות כנרת וגבעת הכרך בשנת 1911, המקום שעליו עמדה לקום מושבת כנרת,חברי הקומונה שבין חבריהם היה א.ד.גורדון , הצליחו בעבודת הסיקול והמשיכו בעבודת חוץ, לנהל את מושבת סגרה ובהמשך ,את הכנת הקרקע שנרכשה להתיישבות בכפר אורייה .
בקשה זאת של יק"א לחזור לכנרת ולקבל לידיהם את עיבוד חוות – חצר כנרת , גרם להם להיסוסים בזכות הרוב של רווקי הקומונה שהיו שטופים אידיאליים לכבוש עוד אזורים לטובת ההתיישבות הציונית בישראל,אך היסוסיהם חלפו והם הגיעו בשנת 1913 לחוות כנרת והתיישבו בה.
לרשותם של קומונת כנרת ,הופרשו לעיבוד, כאלף דונם אדמה מישורית וחלקות קשות עיבוד במדרונות הרי הגבעות שמסביב, חלק מאדמתם זאת הפרישו לטובת ההתיישבויות החדשות באזור ולהקמת כפר התימנים שעבדו בחוות כנרת , כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה הצליחו חברי הקומונה  לעמוד בקשיים ואף צרפו אליהם פליטים יהודיים שגורשו בידי התורכים מהעיר יפו ומאחוזת בית הלוא היא תל אביב, בהמשך נבנה במקום האסם הראשון לתבואה .
בעת שהחלה העלייה השלישית לעלות לארץ הצטרפה  אליהם חברי קומונת וילנה  וביחד הקימו את קבוצת כנרת, מבני החווה הישנה החאן ובית המוטור שהוקפו במבנים חדשים שימשו להקמת גרעיני היישוב של גרעין השומר הצעיר להקמת קבוץ אפיקים, לאחר מכן נכנסו למבנים חברי גרעין בתלם שהקים את הקבוץ עין גב ומעגן ולבסוף שימש את חיל הנח"ל .

מיקום