התחבר
רחוב אברבנאל 28 בית גרשום שלום
או בית האחיות הלנה, רוזה ולוטה כהן.
המבנה הנטוש והמוזנח שדלתותיו וחלונותיו אטומים בבלוקי אבן, בסגנון הבין לאומי נבנה בשנת בשנות השלושים ,מבנה בן שתי קומות וגרם מדרגות חיצוני המוליך לקומה השנייה גינתו מצמיחה קוצי פרא מצטייר ברחוב כפצע פעור ומכאיב.
בית המגורים תוכנן בידי לוטה כהן האחות הצעירה ,שמקצועה היה אדריכאלות והיא אף עבדה עם ריכארד קאופמן ,בתכנון בתים ומושבות, הבית נבנה בעבורה ובעבור אחיותיה לאחר שעלו בשנת 1920 כחלוצות לישראל,בתחילה שימש הבית כפנסיון ולמגורי האחיות, הבית בחיצוניותו, היה שונה מיתר הבתים בשכונה כיוון שקירותיו החיצוניים לא חופו באבן .
האחות הבוגרת הלנה עבדה כתופרת ואף הפעילה מהבית מתפרה לנשות ירושלים, האחות הבינונית רוזה שימשה כמזכירה בקרן הקיימת, בעת המלחמה כאשר התחילו להגיע פליטים מגרמניה לישראל החליטו האחיות להשכיר חלק מהדירה ופתחו פנסיון בחלק מהמבנה .
מעט על האדריכלית לוטה כהן:
לוטה נחשבה לאדריכלית הראשונה בישראל,1893-1993חייה בן השנים היא היתה האשה השלישית שסיימה את האוניברסיטה ברלין במגמת אדריכלות,את נסיונה הרב צברה בשיקום כפרים וערים שנחרבו בפרוסיה במלחמת העולם הראשונה,בשנת 1921 עלתה לישראל בעליה השלישית,לאחר עלייתה השתלבה בבניית ההיסטוריה של הבניה בישראל,ביצירת דפוסי התיישבות חדשים ובתכנון כעוזרתו של ריכארד קאופמן ביצירת שכונות הגנים בישראל,במסגרת זאת עזרה לתכנן את שכונת רחביה, כפר נהלל ומבנים רבים בתל אביב .
הייתה שותפה בתכנון המוסדות הלאומיים,בתים וכפרים קטנים,מבני ציבור ומגורים ציבוריים , עולם היצירה שלה נגע בתחומים נוספים של תכנון רהוט ועוד.
אל המבנה עבר להתגורר בשכירות גרהרד שולם , אשר שינה את שמו לגרשם שלום גרשם שעלה מגרמניה בשנית בשנת 1923 לאחר שלמד באוניברסיטה מתמטיקה ופילוסופיה עברית ,לאחר מכן גם למד את השפות השמיות, גרשם נחשב לחוקר היהדות והמיסטיקה היהודית, תורת היודאיקה ועבודתו בחקר תורת הקבלה,הקנתה לו משרת הפרופסור באוניברסיטה העברית .
לאחר שאשתו אשה עזבה אותו בעבור חברו פרופסור הוגו ברגמן ,שלימים הפך להיות הספרן הראשי של הספריה ה לאומית באוניברסיטה העברית ,הוא נישא שנית והתגורר במבנה עד מותו בשנת 1982, תקופת מה התגורר באחד החדרים הסופר שי עגנון לאחר שביתו נשרף בשכונת תלפיות בה התגורר.
שלום גרשום ערך בביתו מפגשי תרבות לסופרים והוגי דעות, לאורך השנים נאספו בדירתו אוסף שמנה קרוב לשלושים אלף כותרים ומאמרים בנושאי יהדות ולאחר מותו עבר האוסף לידי בית הספרים הלאומי .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.