ירושלים הליכה בעקבות גדוד העבודה ברחביה

הליכה בעקבות גדוד העבודה הירושלמי ברחביה – גנגריה עילית
רעיון הקמת הגדודים העבריים לעבודה עברית בארץ ישראל
מנהיג טוב מסוגל לסחוף אחריו אנשים חולמים כחלילן מהמלין, כזה היה טרומפלדור , כזה היה זאב ז'בוטינסקי , מפגש כחיילים של שני מוליכי הדרך, בעיר אלכסנדריה בעת מלחמת העולם הראשונה ,יצרו את הקמת הגדודים העבריים להקמת עבודה עברית בקבוצות עבודה במפגשם זה העלו את הרעיון ליצור את הגדודים במטרה להגביר את התנופה לשיבה לישראל .
מעבר לחזון של ההתעוררות הלאומית, בתחילת המאה ה 19 באירופה,החלו לנשב רוחות לאומניות , של לאומים שונים , בני משה הבינו כי הגיע הרגע להגשים את חזונם,צורך זה הוא אשר הביא אותם לרעיון הקמת המדינה והגשמת הרעיון הציני והעבודה היהודית למען הרעיון בישוב הארץ , חלקם הגדול של אנשי העלייה הראשונה והשנייה לאר עלו לישראל מטעמים דתיים , מה שמשך אותם הוא רעיון השיבה לישראל .
נדרשה לעלייה זאת ,אשר הגיעה מתפזורות העולם הגדול ובעיקר מארצות מזרח אירופה, אך מעבר לחזון היה צריך גם לדאוג לכלכלה ,כי לא רק על החזון יחיה האדם, הם נחלקו לדעות שונות ,לזרמי הרעיונות של התקופה החדשים , שנשבו בערב המהפכות הרעיוניות שהתחוללו באירופה באותה עת.
סביב הרעיון של הרצל בתקופת הקונגרס הציוני ,לפניו ומאחוריו , נהרו צעירים יהודים רבים
אסור גם לשכוח את משוב האנטישמיות שעלה וצץ כמו פטריות לאחר הגשם ,שהווה גם כן קטליזטור רציני לרעיון הגשמת המדינה היהודית.
למרות ריבוי הקבוצות שהשתייכו לזרמים שונים , נאספו בתחילה עשרות צעירים סביב מנהיגים כריזמטיים ,אשר דחפו להגשים את הרעיון הציוני ,של השיבה הציונית ולחזור למקורות של החקלאות ,כפי שהייתה נהוגה מימים ימימה בארצנו, כאשר אדם יושב על אדמתו ומעבדה לצרכיו , משמע שהוא קיים שם.
הגדוד שהוקם בטבריה בידי מנהיגי החלוץ ,שהתווספו אליו אנשי אגודת השומר,כלל את יצחק שדה,יהודה אלמוג,מנחם אלקייד,מניה וישראל שוחט ,שהיו חברי תנועת החלוץ שהקים טרומפלדור ברוסיה , בטרם נפל על הגנת תל חי, עליית כשמונים מחבריו לארץ ,לאחר נפילת טרומפלדור ובתוספת חברים מהעלייה השנייה שהיו בישראל , יצרו באזור טבריה את הגרעין , שנתווספו אליו כמה מאות והקימו את הגדוד הראשון , שסלל את הכביש בין טבריה לצמח ובהמשך את הכביש בין טבריה למגדל .
גדוד העבודה נחלק לפלוגות שונות בגדלים שונים,הוא כלל חברי תנועת החלוץ,תנועת השומר, תנועת השומר הצעיר ועוד, הגדוד עסק בסלילת כבישים,בבניה, בסבלות,בחקלאות,בבתי מלאכה ויצור , תפירה ועבודות בבסיסי הצבא הבריטי בארץ.
בשלהי העלייה השנייה וכיסוד רעיון הקבוצה השיתופית על תכניה , העיקרון הראשון לקבוצה כלל את השותפות הכלכלית לשכר העבודה ,קופה משותפת הן להכנסות והן להוצאות,החלוקה השוויונית לחברי הקבוצה הקטנה ללא רכוש אישי אלא של הכלל וחלוקה לפי צרכים אישיים של החבר,קדם לרעיון הקבוצה רעיון הקומונות המשותפות הרעיוניות או על פי סוג העבודה שעבדו בה החברים : סתתים,בנאים,סוללי כבישים ועוד.
דוגמת קבוצה אנו רואים בהקמת קבוצת כנרת , תל יוסף,עין חרוד ועוד, חברי הקומונות לא רצו להיות איכרים כדוגמת מושבות הברון שקמו, הן שאפו לעבודה עברית ליהודים התנגדותם הייתה להיות בעלי בתים או רכוש פרטי.
כול ההכנסות שנתקבלו לעבודות אלו בגדוד היו משותפות,על פי עקרון הקומונה ההדדית, הכספים חולקו בצורה שוויונית על פי צרכי החבר,הפלוגות נהנו מחופש אוטונומי לצורכיהם ,בחזונם ובעליות הראשונה והשנייה הוקמו מסגרות של התיישבות חדשניות, מסגרות פוליטיות ,ארגוני בר גיורא והשומר ,להגנה על הישוב היהודי ,מסגרות חינוכיות חדשות אנשים אלו שהוו את הגרעין הקשה של העלייה ,יצרו בדרכם את המסלול לחזון הציוני, המציאות האכזרית של החיים הקשים הנחשלות והמחלות לא היטיבה עמם ,רעיון הקומונה השיתופית ובייחד , עזרה להרים את הנחשלים והמתייאשים על פי המודל של הרעיון הציוני.

מיקום