מנזר האחיות הבורומאיות
אכסניית סנט צראלס
המנזר ממוקם בפינת רחוב ג'ורג לויד 12 ורחוב דרך בית לחם בקעה.
מבנה מרשים זה נבנה בשלבים, בשנים 1894 – 1935, האגף הראשון נפתח בשנת 1905 והשני בשנת 1935 ,למבנה נוספו מבנים רבים במתחם ואפילו בית קברות נמצא בפינה המזרחית של גן המנזר, מבנה בן שתי קומות מאבן בצורה מלבנית מאורכת וגג רעפים מעליו ומעליו מתנשא, מגדל הפעמונים המרובע של המנזר, הממוקם במחצית המבנה ומתנשא מעל למבנה הראשי ובולט מעט החוצה מהמבנה המרכזי, מעין חוצץ המפריד בין שני חלקי המבנה אך החלק היפה למתחם הוא הגן והחצר הענקיים המקיפים אותו ,אי ירק ענק במרכז ירושלים פשוט מדהים .
כיום כולל המתחם אכסניה לצליינים,מנזר אחיות,בית ספר ופנימייה נוצרי לילדים ,קפלה וכנסייה אינטגרליים במבנה.
מי הן האחיות הנוצריות קתוליות השייכות לגרמניה , מסדר האחיות נקרא על שמו של הקדוש הקרדינל צראלס בורומאיוס ,שהקים במאה ה 16 את מסדר האחיות לטיפול בחולי הדבר באירופה, כיום שונתה המטרה עקב הדברת המחלה והוא החליף את ייעודו המקורי.
באחד מטיולי הבוקר החלטתי לבקר במוסד שאני עובר בכול בוקר ומחלק את המדרכה הסמוכה באוטובוסים שבאים לאסוף את הצליינים בביקורם במוסדות הנוצריים בעיר, האמת שהמקום המוקף בחומה ענקית משך את תשומת ליבי לאורך זמן רב ,אזרתי אומץ לחצתי על המצילה בשער הכניסה וניצבתי בחדר הקבלה בפני הנזירה שבדלפק הקבלה סיפרתי לה על רצוני העז ללמוד על המבנה ולסייר בגינתם הנהדרת .
כיוון שחג הפסחא היה בשער, נאלצתי להסתפק בסיור עצמאי ברחבי הגן ולבית לא באתי אך לאחר החג אנסה שוב את מזלי , יצאתי שדלת הכניסה למנזר והתחלתי לערוך סיור כאשר פניתי לחלקו השמאלי של המבנה העצום, במתחם מספר מבנים ומאחוריו משתרע הגן , קצץ לשם ההבנה חומת המנזר לאורך רחוב וטיילת הרכבת שאותו אני עושה תמיד מבחוץ ובניסיון להציץ פנימה ולהבין את מבנה הגן ,אך העצים והצמחייה הגבוהה מסתירה בנוסף לחומה את הפלא הפנימי.
חזית המבנה כוללת גינה ופינת התרגעות במרחב בין הכניסה למבנה לבין החומה לחזית הרחוב ולשערי הברזל הסגורים תמידית ונפתחים רק לסידורים מנהליים ואספקה .שער הכניסה הראשי ממוקם ברחוב גורג לויד 12 שער משמאלו חשמלי גדול משמש לכניסה לפנימייה ולבית הספר הנוצרי ומשמש גם כניסה למגרש המשחקים והחנייה ,מאחוריו מבנה מאבן בן שתי קומות ואכסדרה של קשתות בחזיתו המשמש את בית הספר , שער לרכבים ענק ממוקם ברחוב דרך בית לחם באזור מסילת הרכבת בפתחו של רחוב הרכבת .
המבנה הראשון שפגשתי לאחר שפניתי שמאלה על מנת להקיף את המבנה בדרך לגן, הינו מבנה בית המלאכה ומשרדי המנהלה הלוגיסטית מבנה מאבן בן קומה אחת וגג בטון ממולו פתח נוסף של המנזר הכולל גמלון עם קשתות אבן כעין גגון מעל לכניסה ,פתח הכניסה היוצא ממנו המוליך לאולם המרכזי של המבנה בקומה הראשונה וגרם מדרגות נוסף לקומה השנייה .
בקיר השמאלי של המבנה מעוצב החלק הנאה והמעניין , של המבנה והקיר החיצוני של הכנסייה עצמה המורכב משלושה אבסיסים בולטים כמאבן עם גגות רעפים כאשר החלק המרכזי הבולט מביניהם והגבוה מביניהם בצורת חצי מתומן ללא חלונות אלא בחלקו הנמוך בעוד שבשני האבסיסים הצמודים המרובעים והנמוכים ממנו חלונות ויטראזים להכנסת אור.
ממול למבנה חזרתי באבחת יד לסיור ברחבי טוסקנה , משטח חבלי כביסה שעליהן טרחו שתי אחיות במדים ושביס ,ששלפו
בהמשך מבנה מגורים נוסף בן מאבן ועליית גג שמעלייה גג רעפים וגמלון עץ ורעפים מעליו,וכאן מתחילה הגינה , כמובן בחלקת ורדים בגוונים נפלאים וריחניים שעובדה בידי שני צעירים מתנדבים מאיטליה על פי המוזיקה הרעשנית שהושמעה להקלת העבודה ממערכת מוזיקה שחבלי חשמל חיברו אותה למבנה.
סדינים מסלי קש ותלו על חבלי הכביסה , מראה מרהיב של עשרות סדינים לבנים התלויים על חבלי המשטח וצללי דמויותיהן מועברות דרך הבד הלבן , מודרני מודרני ,אבל חום השמש עדיין עובד שעות נוספות .
התחלתי לפסוע בשביל העפר השמאלי , בחלק הפנימי של החומה ולאורכה, הדבר הראשון שבו נתקלתי כסאות פלסטיק , נזכרתי בכיסאות שהצמידו החסידים באזור סנהדריה בין עצי החורש לאותה מטרה, בנוסף לספסלי מנוחה שעליהם יושבות הנזירות בעת של הגיגי רוח ושיחה עם השוכן במרומים ,אלו פזורים בין גפנים וחורשת עצים ובל נשכח את עצי ההדר של התפוזים והלימונים ,טוסקנה או לא.
לאורך השביל המתמשך פזורים מבני מחסנים מפח ועץ ואז נתקלתי במבנה המוארך והחלונות הזעירים המקובעים בו לאורך הקירות בשתי שורות וגג אזבסט גלי מעליו, מבנה ששימש כלול לגידול תרנגולות בעבר, לקראת סוף המשעול השמאלי נתקלתי בבית הקברות לנזירות עם המצבות הזעירות ובמרכזו גומחה למריה המוקפת בבנייה של אבנים פראיות היוצרות קשת ובה הגומחה .
מסביב לגומחה ולבית הקברות גינה מטופחת וצמחים ופרחים מלא העין , במקום מצאתי נזירה המוליכה מריצת שהובילה זבל אורגני לפיזור בין הצמחים והפרחים המפוזרים בבית הקברות הזעיר ובאנדרטת שלפניה ניצבו מספר ספסלי אבן לטובת הנזירות הנפרדות מחברותיהן שהלכו לעולמם.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.