ירושלים סיפורו של הצייר הגרמני גוסטב באוארנפינד

סיפורו של הצייר הגרמני גוסטב באוארנפינד
הצייר גוסטב נולד בשנת 1848 בגרמניה , הוא למד אדריכלות בעיר שטוטגרט , ואף זכה לבצע מספר פרויקטים , אך נטייתו לציור גברה על מקצוע האדריכלות , הוא נשלח לצייר באיטליה נופים,ולאחר מכן הצטרף לחבריו בעיר מינכן .
הזמנות לעבודות שלו הגיעו אפילו מחצר הקיסרות, אחותו עברה להתגורר במזרח התיכון עקב נישואיה , תחילה במצרים ולאחר מכן עברה לבירות ,בעקבות זאת יצא לסיורו הראשון בשנת 1880 ,ולצייר במזרח התיכון ,בסיור זה נדבק בחיידק האהבה לאזור.
כיוון שבעיר ביירות לא מצא לטעמו מספיק נופי ציור הוא עבר ליפו וצייר במקום, לעזרתו השתמש במצלמה לצילום הנופים וכך יכול היה לעבוד גם מבייתו ,הוא חזר למינכן ואף שימש כפרופסור באקדמיה לאומנות בעיר, אך החיידק בער בו והוא חזר ליפו בסוף 1885 ,בביקור זה חלה במחלות כתוצאה מתנאי התברואה הלקויים, המחסור בכסף בלם אותו גם כן,למרות זאת הוא צייר נופים ודמויות מזרחיות ,נמל יפו ואפילו הצליח למכור חלק מעבודותיו.
 בשלב הזה בחייו התאהב באליזה ברטש מיסיונרית שהייתה בדרכה למיסיון בהודו,הוא התארס עימה והיא יצאה לשליחות בהודו ,כיוון שהמיסיון ששלח אותה דרש את ההוצאות לשליחותה שילם גוסטב בשארית כספו על מנת לאפשר לה להגיע אליו לבית משפחתו בגרמניה עד שיתחתנו .
הוא חזר בפעם השלישי למזרח התיכון ועבר לדמשק שם צייר עד בהתקף מוזה אדיר,לאחר תקופה זאת חזר לבית הוריו ונישא לאליזה והתיישב במינכן לתקופה של שבע שנים,הוא הצליח למכור מספר ציורים בעלי אופי מזרחי לסוכנו בעיקר באנגליה, כשהוקם קו הרכבת לירושלים מיפו החליט עיתון גרמני לכתוב כתבה לנושא וגוסטב נשלח להוסיף איורים לכתבה זאת.
 בשנת 1896 החליט סופית כי הוא עובר להתגורר ולצייר בישראל,לצורך זה מכר את רכושו ועבודותיו מהאזור בעיר מינכן ,חלק מעבודותיו הובאו עמו לישראל במטרה למכרם, הוא עבר לגור בירושלים ,ואפילו אלבום מציוריו הוגשו לקיסר גרמניה בעת ביקורו בירושלים בשנת 1898 , כיוון שהחל להשתכח בגרמניה תהה הקיסר מי צייר את הציורים .
גוסטב שהה בירושלים ביחד עם אשתו ובנו בתחנת קמח ישנה ולאחר מכן ברחוב כרמיה 6 במושבה הגרמנית בירושלים ,בין השנים 1986-2004 שאז נפטר ונטמן בבית הקברות הטמפלרי במושבה,בזמן שהותו הוא צייר לאורך זמן מה באזור יריחו .
בעת שהתגורר במושבה הגרמנית של הצייר המוזר קמעה ,נהג הצייר לחבוש מגבעת שלה שוליים רחבים להגנה מפני השמש ,כדי שלא יופרע בעת שצייר ,קיפל גוסטב את שולי המגבעת מלפנים ,כעין שפיץ המוטה למעלה, מראה זה של כובעו העניק לו את הכינוי אבו קומקום כדין זרבובית הקומקומים הישנים או הפינגאן ששימש להכנת קפה בסגנון הערבי,שם נוסף שהוצמד אליו היה צייר המזרח על פי נטייתו לצייר את נופי מזרח הארץ .

מיקום