ירושלים רחוב החבשים 8 בית הקיסר מלניק השני

בית הקיסר מלניק השני רחוב אתיופיה מספר 8
המבנה גובל בחומת הכנסייה האתיופית ,הבית נבנה כבית דירות אשר הכנסותיו מהשכרה היו מיועדות לתחזוקת הכנסייה האתיופית ברחוב אתיופיה.
בשנת 1906 השכיר בוריס כץ את המבנה, על מנת לפתוח את בית הספר בצלאל ואף תלה שלט מעל לכניסה שבו כתב בצלאל בית מדרש למלאכת האומנות , בבית הספר בצלאל , למדו בהתחלה מבוגרים עבודת אומנות בסגנון אוריינטלי  של צורפות,עבודות ריקוע על נחושת ורקמה ואריגה .
לאחר שנה עבר בצלאל ,למשכנו ברחוב שמואל הנגיד, בעת שהמוסד בצלאל פעל במבנה הביא בוריס שץ לבית הספר ,את קומונת הסתתים ,שבעידודו של שץ ,למדו את תורת הסיתות ,כסיימו עזבו לצפון המדינה לעבוד שם וחלקם הקימו את ארגון השומר במושבה מסחה .
חברים בולטים בקבוצה זאת היו אלכסנדר זייד וחנקין שהקימו את ארגון בר גיורא שקדם לארגון השומר ,עוד היו בקומונה :הזואולוג ישראל אהרוני ,שאוספיו היו בבית הנכות במבנים של בצלאל ברחוב הנגיד כיום בית האומנים, כמו כן בלט בקבוצה יחזקאל חנקין גואל קרקעות והיה הצייד והאספן של חיות הבר בעבור הזואולוג אהרוני.
כיוון ששכר הדירה שולם עד סוף השנה , בעת שעבר למבנה החדש ,מסר בוריס שץ את המבנה לידידיו חברי הקומונה הירושלמית שבין חבריהם היו רחל ינאית ויצחק בן צבי, בסמיכות למבנה גרו הרופאים חנה ונפתלי וויץ, בתקופת הלימודים בבצלאל ואחריה ,גרה במקום הציירת אירה יאן ובתה לנה,שהגיעה מהעיר קישינוב כבת למשפחה עשירה,לאחר מכן הייתה ממייסדי גימנסיית הרצליה, בימי מלחמת העולם הראשונה גורשה למצרים בידי התורכים ,בעת שגורשה ,היא הטמינה את עבודות האומנות שלה במבנה בתל אביב אך כשחזרה גילתה כי תמונותיה נעלמו.
בשנת 1908 השתכנו במבנה כמעון לנערות יהודיות עניות, כדי לאפשר הקמת המוסד ,גויסו כספים מעמותה שנקראה עזרה , עמותת עזרה הוקמה בגרמניה ,על מנת לעזור לפתיחת מוסדות לימוד חינוכיים בארץ ישראל בתקופת השלטון התורכי.
מעט על המוסד לנערות
המוסד והפנימייה שנפתח בידי אפרים כהן רייס בשנת 1908 ,אשר חזונו היה להנחיל את השפה העברית ולטפח את ההשכלה למעוטי היכולת , הלימוד היה אך ורק בשפה העברית , חלק מהנערות שהתגוררו במוסד , הגיעו אליו לשיקום ,לאחר פנו לעיסוקים מפוקפקים, המוסד נסגר סופית בשנת 1922 לאחר שמייסדיו חזרו לאירופה בשנים 1918-1920.
במעון התגוררו בין 40-50 בנות בגילאים שונים , קומת המרתף של המבנה שימש כמטבח ,חדר כביסה , בקומה הראשונה היה חדר משחקים וחדר האוכל וחדרה של מנהלת המוסד, בחדר המשחקים היה ארון סגור שהכיל צעצועים שנשלחו מעמותת עזרה ואחת לשבוע ניתנה הזכות לילדות להשתעשע עמם,בקומה העליונה היה אולם השינה של הבנות ובו המיטות .
אגדה ירושלמית של היתומות ברחוב החבשים
בית היתומות והפנימייה שנפתח בידי אפרים כהן רייס בשנת 1908 אשר חזונו היה להנחיל את השפה העברית ולטפח את ההשכלה למעוטי היכולת , הלימוד היה אך ורק בשפה העברית , חלק מהנערות שהתגוררו במוסד , הגיעו אליו לשיקום ,לאחר פנו לעיסוקים מפוקפקים, המוסד נסגר סופית בשנת 1922 לאחר שמייסדיו חזרו לאירופה בשנים 1918-1920.
תחילת האגדה בשנת 1913 מספר על קבוצת בנות מתוך חמישים החוסות, שנשלחו ללימודי יום בבית הספר של רשת עזרא ,בבית הספר הוכו הבנות בידי המחנכות עד שקצה נפשם מהסבל והתמרדו, בנות אלו החליטו כי ברצונם לצאת ללמוד בבית ספר עברי או שתבוא מורה ללמדם במוסד.
מובן שמרד זה לא נתקבל על ידי הממונים ומנהל בית הספר עזרא מר אפרים כהן, כאקט של רצון לשבור את רוח היתומות, הגיעו המורות והמורים וביחד עם שמש בית היתומים לאיים ולהכות את הסרבניות, אשתו של מנהל בית הספר עזרא , גברת כהן החליטה להסתגר עם הנערות במשך מספר ימים שבהם ניסתה בכול דרך אפשרית ,בכוח ,באיומים ואפילו בניסיונות פיצוי.
הנערות לא נשברו והמשיכו במרד לחזור וללמוד בבית הספר עזרא ,ילין ששמע על המקרה (אויבו של המנהל בעזרא אפרים כהן במחלוקת ללמד עברית בבתי הספר בארץ ישראל)  הגיע לנאום בבית הכנסת יבנה בירושלים כנגד העוול והמכות, הצטרפו אליו בנאום ריבלין, הסופר בורלא ועוד .
לאחר הנאומים התאספו הצעירים והגיעו לפתח בית הספר ברחוב  החבשים במסע עידוד והפגנה הצעירים שרו שירים ועודדו את הבנות במלחמתם ,יצאו הבנות וצעקו כי אינן בוגדות ככינוי שניתן למורות המכות.
בית הספר ששימש את הבנות עבר בהמשך, אל מול הקונסוליה האיטלקית ברחוב הרב קוק ולאחר מכן עבר לבית הספר למל , האוכל והבגדים שנשלחו מגרמניה אף במלחמת העולם הראשונה האווירה במוסד הייתה מעט סגפנית .
כאשר נגמרה מלחמת העולם הראשונה ונותק זרם התרומות והמזון מיהדות גרמניה ,עבר המוסד לחסות ההסתדרות הציונית ונוהל בהנהלה חדשה, עד אשר הפסיק לפעול בשנת 1922 לחלוטין לאחר ששארית התלמידות נשלחו למוסדות אחרים בארץ.
לאחר שנסגר המוסד לבנות, הושכר חלק מהמבנה לשימוש מגורים לאחיות דתיות של בית החולים הדסה בזמן לימודיהם ,כמו כן בבית הזה התגוררה משפחת יהודה עמיחי באחת הדירות בשנת 1950 .
כיום גרות מספר משפחות במבנה רובם ממוצא אתיופי גם בחצר האחורית של המבנה מהאבן בן השלוש קומות בחלקו האחורי גם כן מבנה למגורים בין בית מספר 6 ובית מליניק מספר 8 קיימים שני משעולי מעבר הראשון צמוד לבית מספר 6 ומטופח ואבני מדרכות וערוגות פרחים ,המשעול השני מימין בית מליניק השני מוליך לחלק האחורי של המבנה שבו גרות שתי משפחות עם חצרות קטנות מוזנחות מעט , ממול מבנה מגורים נוסף שבלשון המעטה אומר שאינו מטופח.

מיקום