ירושלים רחוב החבשים

רחוב החבשים יוצא מרחוב הנביאים ממול למגרש החניה שמעל למוזיאון הרב קוק ובית אנה טיכו.
הסיור כולל הצצה למספר בתים מפורסמים ברחוב ומשעולים בינות לבתים היוצאים מרחוב אתיופיה –החבשים שבם משובצים בתי מגורים חלקם משופצים וחלקם במצבם הישן ואת כולם מקיפה חומה גבוהה ושערי ברזל בפתחם .
הבתים הזוגיים מצד ימין והאי זוגיים מצד שמאל
הקדמה
בתקופה העותומאנית שימש כשביל חיבור למערב העיר לכוון שכונת מאה שערים , הרחוב החל להתפתח ונוספו בו בתים נסלל כביש במקום שביל העפר ,בתחילת הכיבוש הבריטי של ירושלים בשנת 1917 .
הקיסר מלניק השני יצר חברות עם סולטן עבד אל חמיד העותומני וקיבל רשות לרכוש שטחי אדמה ואף לבנות מבנים לבני הקהילה האתיופית בירושלים , את האדמה רכשו מלניק השני אשתו טאיטו וראס מקונן אחד משריו,את תנופת הבנייה המואצת יש לייחס לבנו של השר מקונן ,ראס תפרי שהוכתר לקיסר אתיופיה בשנת 1930 בשם היילה סילאסי .
תנופת בניית הבתים החלה אז בבניית בתים של נציג הקיסר האתיופי מלניק השני ועוד אישים אתיופיים שרכשו אדמות ובנו קרוב לחמש עשר בתים באותה עת, כיוון שחלק גדול מהאוכלוסייה של בעלי הבתים הייתה ממוצא אתיופי נקרא הרחוב החבשים בתקופה הבריטית Abyssinian street או אתיופיה נכון להיום, בבדיחות הדעת עקב ריבוי המשכילים שגרו ברחוב כונה הרחוב בידי בעל העיתון חבצלת מר פרומקין כרובע הלטיני.
חלק גדול של בני המלוכה ברחו לירושלים בעת שהאיטלקים כבשו את ארצם בשנת 1936 ושלטו בה עד שנת 1940 ,בין הנמלטים הקיסר היילה סלאסי אך הוא התגורר שלושה חודשים והמשיך למגורים באנגליה ,אך בניו ובנותיו נשארו בארץ עד אשר עזבו האיטלקים בשנת 1940 את אתיופיה לאחר כיבושה,צאצאיו ממשיכים את המסורת של העלייה לרגל לירושלים כמצווה הגדולה של הנצרות האתיופית .

מיקום