
הכנסייה קיימת מהמאה ה 12 נהרסה מספר פעמים ולבסוף שוקמה ומעליה הוקמה כנסייה נוספת במאה העשרים מימין לשער הכניסה ממוקם מבנה למגורי הנזירים עם מרפסות מיוחדות מוקף חומת חיץ .
ליד הכנסייה בית קברות קטן ,גינה קטנה ,אמפי זעיר לכינוסים עם סטנד אבן להרצאות, בכניסה אליו פסל של אחד הקדושים,אין מאפשרים כניסה.
מיד לאחר הכניסה בשער הכנסייה , ממול על הקיר החיצוני גרסה של מוטיב נוצרי המתאר את מרים הרוכבת על חמור כאשר מסביבה מלאכים ובני משפחה בגרסה זאת התווסף תינוק הנישא בידה, ומאחור רקע של בית לחם,מרים נסה על נפשה עם תינוקה שנולד על מנת למנוע מאנשיו של הורדוס להרגו,כיוון שגונבה לאוזניו שתינוק זה הוא עתיד להיות המשיח.
כמו כן קבועים על הקיר מעל ל 40 טבלאות בשפות שונות , כולל בשפה העברית ,של תפילת המגנפיסט, המהללת את האמונה בדת הנוצרית ואת ישו,אשר מופיעה בספר לוקס בפרק א .
את התפילה נוהגים קהל המאמינים לשיר או לומר בדרכם בעלייה לכנסיית הביקור מהמעיין, טבלאות כאילו קיימים במקומות שונים וראויה לציון זאת של מנזר בית ג'מאל שלה מעל למאה טבלאות כאלה בשפות שונות, מתחת לחצר בכניסה לכנסיית הביקור , בור מים ענק האטום במכסה ברזל מהתקופה המנדטורית .
הכנסייה התחתונה מחולקת לחלק תחתון המשמר את ביתו של זכריה שבו היה מפגש בין אשתו אלישבע ומרים ,נהוג להאמין כי בקריפטה התחתונה מתחת לכנסייה התחתונה הסתתרו אלישע זכריה והתינוק שנולד יוחנן מפני צבא הורדוס,במערה שבה נבע מעין המזכיר את המעין בכפר,הקריפטה עצמה שימשה בימי התקופה הביזנטית לתפילה בנוסף קיימת האבן אשר אלישע ויוחנן הסתתרו מאחוריה כאשר פרצו חיילי הורדוס למקום , האבן מוצבת בגומחה אשר על פי המסורת נפערה כמקום מסתור כמו כן קפלה לתפילה הצלב המקורי אשר היה על הכנסייה מהמאה ה 12 שנהרסה מספר פעמים ומוצב בקפלה התחתונה.

הציורים על הקיר הצפוני ועל הקיר הדרומי מעל לגומחה מספרים את מפגש מרים עם אלישבע ואת תאור עבודתו של יוחנן בבית המקדש כאשר מלאך מספר לו על הולדת בנו יוחנן, ציורים אלו ציורו בשנת 1940 בידי האמן האיטלקי דה לה טורה.
בכנסייה העליונה שנבנתה במאה העשרים ,עוגב,קפלה לתפילה רצפה המלאה בריבועי פסיפס המתארים חיות,פרחים וצורות גיאומטריות ,חלונות ויטראזים עם שבכות מאבן מבחוץ לחלונות, תקרה מעניינת פינת וידוי , ובעיקר פרסקות הכוללות מוטיבים שונים .
סיפור מעניין הוא כאשר ציירו את הפרסקות בכנסייה העליונה בידי האמן האיטלקי , ביקש הצייר ארדן הישראלי לעבוד איתו, על מנת ללמוד לצייר על פרסקות ,אך לאחר שלושה חודשים , משנודע ברומא כי יש יהודי המצייר את הפרסקות בכנסייה הוא סולק.
בקיר ממול לכניסה מימין תיאור קבוצת מלומדים מהסורבון הדנים בכובד ראש האם ההיריון של אם ישו היה תקין מבחינה הלכתית נוצרית.

תמונה שנייה מתארת את קרב לפונטו שבו הביסו הנוצרים על אדמת יוון את המוסלמים בדרכם להשתלט על איטליה.
תמונה שלישית מתארת את הנס הראשון מכפר כנה שבו הפכו מים ליין .
חלק מהנוצרים , מנצלים את עלייתם לרגל לישראל בעקבות הנס והאמונה של כפר כנה ועורכים חתונה שנייה קתולית, בכנסיית כפר כנה לחזק את קשר הנישואים כאילו לאריכות ימים ואיחודם מחדש במשנה תוקף.
תודה לעידן לוי בעבור צפייה בסרטון.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.