תורינגיה וייאמר מחנה הריכוז והעבודה Buchenwald

מחנה הריכוז והעבודה  Buchenwald מדינת תורינגיה
המחנה ממוקם ששה קילומטר צפונית לעיר ויימאר.
ובמעט נימה אישית גם אבי וגם אימי עברו בשערי המחנה הזה .
אנדרטת הזיכרון של מחנה הריכוז בוכנוואלד   Buchenwald Memorial complex
פרוש שמו של מחנה הריכוז בוכנוולד יער עץ האשור .
מידע
הסיור למחנה הריכוז בוכנוולד מתחיל בעיר ויימאר כאשר עולים על אוטובוס מס 6  לכוון גבעת Ettersberg hill,  האוטובוסים יוצאים כל שעה אחת מן מכיכר גתה בלב הרובע ההיסטורי של העיר , בסופי שבוע וחגים האוטובוס יוצא בכל שעתיים.
בדרכו עובר האוטובוס בתחנת הרכבת של העיר שבעבר נקראה  Gauforum האוטובוס עולה לגובה 240 מטר בדרך עצי הלבנה והאלון,
היער בין טירת  Ettersburg  לבין המחנה שמר האסירים מלראות את הטירה ואת המבקרים בטירה מלראות את המחנה, כיוון שחלק מהתחבורה ממשיכים לכפר  Ettersburg ולטירה ומשם להמשיך בהליכה דרך היער למגדל ליד האנדרטה למחנה, הנקודה הגבוהה של הגבעה שעליה המגדל היא חלק מאנדרטת בוכנוולד .
הרכס חוצה את המרכז ממזרח למערב  ומחנה בוכנוולד בחלקו המערבי  הכניסה אל שער הכניסה  של המחנה ממוקם בדרום המחנה , צריפי האסירים  נבנו על המדרון הצפוני.
המחנה שנפתח בשנת 1937 שוחרר בידי צבאות ארצות הברית בשנת 1945 ,במחנה בשמונה שנות פעילותו עברו בו קרוב לרבע מיליון אסירים, אך כיוון שהושמדו חלק מהרשומות יכול להיות שיותר אנשים עברו במקום, קרוב לשבעים אלף אסירים מתו במחנה אך יכול להיות שהמספר גדול יותר.
בתחילה לא היו נשים במחנה והן צורפו רק בסוף 1943  האסירים נכלאו בחלקו הצפוני של המחנה באזור המכונה המחנה הראשי , מחנה השומרים היו ממוקמים בחלקו הדרומי של המחנה, את המחנה הקיפה גדר מחושמלת ,מגדלי שמירה ושומרים עם מקלעים, מחנה המעצר המרכזי שנקרא באנקר  היה ממוקם בכניסה למחנה הראשי ,במקום זה נורו ונתלו אסירים רבים באזור המשרפות .
בתחילה שימש כמחנה מעצר למתנגדי השלטון ואסירים בעלי זהות פוליטית מכל הסוגים שבויי מלחמה בעיקר טייסים אמריקאים ומאוחר יותר שבויי מלחמה רוסיים שאותם קטלו במיוחד, מחנות מישנים צורפו למחנה ושם עבדו האסירים ביצור ותיקון בסדנאות ומפעלים כמו מפעל נשק ענק, וכמובן חציבה במחצבת המחנה.
מחנה הריכוז בוכנוולד ממוקם  בפאתיה הצפוניים של העיר  ויימאר בדרך הדמים  Ettersburger ולכפר  Ettersburg בדרך ניתן לראות בסימן האובליסק העשוי מאבן אדומה הוקם במקור בידי האסירים אשר ניצב במקור ליד שער המחנה והיווה את הזיכרון הראשון לאסירים כאשר הגיעו אליו,האובליסק הועבר לאחר המלחמה לצומת שעל שמו של הקולונל הצרפתי ניצול המחנה  אנרי פרדריק  Manhes, הצומת המשמשת גם כתחנה מרוחקת שלושה וחצי קילומטר משער המחנה,
לאחר הצומת במרחק שלוש ומעט מגיעים למגדל הפעמונים בשמו הגרמני Glockenturm ובאנגלי Bell Tower  גובהו 50 מטר ,מקום שבעבר עמד מגדל ביסמארק שכונה קנצלר הברזל לאחר שאיחד את גרמניה למסגרת אחת בשנת 1871, מגדל זה פוצץ ביד הרוסים בשנת 1949, זאת היא גם מקומה של האנדרטה הענקית לזכרם של הבאים והמתים במחנה זה, הפעמון ממוקם בראש המגדל .
את האנדרטה יצר האמן פריץ קרמר  כחלק ממכלול ההנצחה שהוקם במחנה ומחוצה לו, האנדרטה נוצרה בשנת 1954-58 ובשנת 2002-2005 נוספו אליה קבוצת דמויות בגודל טבעי בברונזה המייצגות את הלחימה והקורבנות והניצחון הסופי על הצוררים .
כביש הדמים  Blut Strasse המוליך למחנה נבנה בידי אסירי המחנה ואורכו כארבעה קילומטר, והוא ממוקם בדרך לכניסה למחנה, לאורך הדרך מוליכים פסי הרכבת שאף הם ניבנו בידי האסירים, ומגיעים לחניון הראשי אשר שימש כמגרש המסדרים של חיילי האס אס שומרי המחנה.
במחנה קיים מוזיאון הנקרא על שם  ארנסט  Thaelmann מנהיג עובדים שהיה נערץ בידי הקומוניסטים, הוא היה כלוא במחנה ונרצח בשנת 1944 , במוזיאון ניתן לראות את תולדות המחנה ,הקמתו וחיי היום יום ואזכור הקורבנות שמתו במקום, נותרו מספר צריפים לתצוגה
יצירות אומנות שהאסירים יצרו בעת שהייתם במחנה .
בכניסה לשער המחנה ניתן לראות את הכתובת על שער הכניסה העבודה משחררת, ליד המחנה היער המזמר שנודע בשמו עקב שימוש בעציו לתליית אנשים בפקודת רסר המחנה הסדיסטי מרטין זומר, כאשר ידיהם נקשרו מאחור וצרחותיהם עד מותם היא השירה, המחנה שימש לירי בעורף של חיילי הצבא האדום שנפלו בשבי הגרמנים, בין היתר נערכו ניסויים באנשים לבחינת אמצעי לחימה זרחן וכדומה.

סרטונים

מיקום