הסיפור המסתתר מאחורי הבית בבקעה
רחוב יהודה מספר 18
שנים שאני חולף על פניו של הבית ברחוב יהודה פינת הטבע הביישנית , אשר מחלונותיו נשקף ויטראז צבעוני ,בנוסף לשני עמודי הכניסה אשר עליהם ממוקמים שני ראשי אריות המביטים זה על זה ובתווך שער עץ שחור שעליו גילופי נשרים .
הבית אשר מכונה בבדיחות בית אהרון, מאחר ולאנשים אשר התגוררו בו משנת 1948 שאז נמלטו תושביו נקראים אהרון, למעשה , מאז שהובאו תושבי מרוקו להתיישב בשכונת בקעה בירושלים, בעת גלי העלייה לישראל נכנסה לבית משפחת אהרון שהוחלפה בשנת 1974 במשפחת עולים חדשה משפחת אהרון גם כן.
המבנה היה שייך לפני מלחמת השחרור , למשפחה אמידה ערבית ובעת הביקור סופר לי על ביקורו של אב המשפחה ושני ילדיו לפני שנים מעטות ,בעת ביקור שורשים שעשו בשכונה , ממגוריהם כיום בעיר פילדלפיה , בעת ביקורם סיפרו לבעל הבית כי דודם גר במבנה לפני המלחמה .
כיום מתגורר במבנה בן שתי הקומות והמרתף האמן אהרון אפריל ,אמן רוסי אשר נשלח לשתי תקופות גלות בסיביר ושהתגורר מעת עלייתו לארץ בסנור מושבת האמנים הרוסיים, אשר דרו במקום מאחריי מלחמת ששת הימים ומנו כ 28 משפחות של אמנים פעילים, לאחר שהחלטות של המתנחלים לישוב המקום גם במשפחות דתיות שחיו יפה ביחד ,עד אשר החליט מי שהחליט כי ההתיישבות במקום תקבל ציביון דתי והאומנים נתבקשו לעזוב.
בגלגוליו הבא מהישוב סנור הגיע אהרון לשכונת בקעה ובשנת 1974 נטע יתד בשכונה, קנה בית שהפך לחורבה מחוסר טיפול מאז מלחמת השחרור ,קילף את קירותיו ויצר יש מאין מבנה מקסים המשמר על עברו, פסלים רבים מעטרים את החצר בנוסף לשער הכניסה המיוחד וחלונות המבנה.
אזרתי אומץ נקשתי על הדלת ובקשתי את סיפורו של הבית ומשם התגלגלנו למהות עיסוקו של האמן אהרון, הרבה תערוכות עשה האמן בעיקר בשנים האחרונות במוסקבה ומעט בארץ, אהרון הוא אמן יוצר של 60 שנה, המצייר בשמן ובצבעי מים,רשם בפחם ובשנים האחרונות ככל אמני העולם פתח לעצמו צוהר לתלת ממדיות בפיסול גם.
בכל מקום שתשליך מבט תראה ערימות של בדי ציור, שעליהם ציורים בסגנונות שונים ומוטיבים משתנים ,כמו סיפורו של החלון הענק החצי קשתי המופנה לרחוב ובו מקור ההשראה של הויטראז הוא שיר השירים, ויטראז נוסף ממוקם מעל לכניסה לבית , מוטיב אחר אשר העסיק את האמן הוא החמור הארץ הישראלי ותפקידו כסימבול אלגורי בנושא האינתיפאדה כאשר המוטיב הוא החמור המת.
עשרות ציורים פיגורטיביים וציורים מודרניים בצבעים עזים ,ציורי נופי אזור העיר העתיקה וזיכרונות מסיביר ,הרשים אותו ציור הדיוקן מגיל 17 של האמן, הפסלים הקטנים יותר בתוך המבנה מסמלים בתנועות הגוף עמדות של רקדנים גברים ונשים כאילו תפס האמן את התנועה בצילום, העסיק אותי גם ארגז הציור והקן הישנים כאשר הבנתי כמה שנים של יצירה מקופלים בהם .
למרות גילו, האמן פעיל ומצייר ,מפסל ומשתתף בתערוכות שונות חוויה אמתית ובפתיחות של האמן לדעותיו וליצירתו.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.