תל בית שאן
בתחילת הקמת העיר וההתיישבות באזור ,בתקופה הפרה היסטורית בתקופה הנאוליתית ולאורך השנים עד הקמתה כעיר בישראל לאחר מלחמת העצמאות כצורך אסטרטגי במיקומה על הדרך שהחלה באזור עירק והמשיכה לכוון מצרים, תוך יצירת נקודת מפגש ומנוחה באזור בית שאן והמשכה לעמק יזרעאל .
בעת כיבוש ארץ ישראל בידי המצרים בתקופת הברונזה (המאה החמש עשר עד המאה השניים עשר לפני הספירה) שימשה העיר כמרכז שלטוני ושליטה של השלטון המצרי בחבל ארץ זה ובנקודת המעבר לארץ ישראל ובהמשך דרומה למצרים או צפונה לסוריה.
כאשר הוקמה הממלכה היהודית בתקופת הברזל ,בתחילה בתקופת כיבוש הארץ בידי יהושוע בן נון ובהמשך בתקופת שאול המלך ובימי ממלכת שלמה המלך ,שימשה העיר כעיר מחוז השולטת על המעבר.
כאשר נכבשה הארץ בידי היוונים שמה הוחלף לסקיתופוליס , בעת הכיבוש הרומאי שימשה העיר שקיבלה את השם ניסה סקיתופוליס, כבירת חבל הארץ , אלא שאז נקודת המגורים הייתה למרגלות התל ולא עליו.
בתקופה הביזנטית עלתה חשיבותה של העיר ,עד שנכבשה במסע הצלב הראשון במאה ה10-11 אז יושבה אך ללא הקמת חומות ,אלא נבנה בה רק מצודת הגנה אחת .
במאה השתיים עשר, בעת כיבוש הארץ בידי סלח אדין נהרסה העיר לאחר כיבושה , העיר הוקמה מחדש במאה השלוש עשר,ואז הפכה לאחת מחלקי שטחי השלטון הסורי, עד שהאזור נכבש בידי השלטון העותומאני ונשאר מוזנח עד תקופת שלטון השולטן חמיד השני בסוף המאה התשע עשר , שעשה סדר באדמות האזור ורשם וחילק בצורה מסודרת את אדמות העיר והסביבה.
בעת השלטון המנדטורי שימשה העיר כבירת המחוז שבה גרו יהודים וערבים ,עד לאחר מלחמת השחרור שבה הפכה העיר לעיר עברית בישראל, תוך פינוי יתרת תושביה הערביים ותושביה הנוצריים הועברו להתיישבות מחדש בנצרת.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.