תיאור המוצר

ראשיתם של ישיבת עץ החיים ושכונת עץ החיים מתחילה במתחם ובית הכנסת החורבה של יהודה החסיד בעיר העתיקה, יש לראות ולהתבונן בתחילת העלייה האשכנזית לירושלים העתיקה  והתיישבותה במתחם החורבה,למרות שהמגורים בסביבת בית הכנסת החורבה היו כוכים ומרתפים מעופשים וטחובים,ראו עצמם אשכנזים אלו שזכו להתגורר בהם כפסגת חלומם.
אלא שהמציאות היום יומית של טחב ומחנק ,הניעו חלק גדול מהם לנטוש את הכוכים והמרתפים במתחם ולמצוא מקומות מגורים ראויים יותר, אל החלל שהתפנה נכנסו מוסדות ובתי אולפנה של העדה האשכנזית להיכנס,כמו ישיבת תלמוד תורה או ישיבת עץ חיים וכמובן משרדי ועד הקהילה ,אך האשכנזים הפנאטיים הדתיים המשיכו להתגורר בכוכים במתחם.
משעזבה הישיבה את מקומה בעיר העתיקה בחצר החורבה ,עברה הישיבה למקומה החדש בשטח שלפני שוק מחנה יהודה, לאחר מכן נרכשה חלקת האדמה בכניסה לירושלים בידי הישיבה שהקימה בה את שכונת עץ החיים.
כיום מיקומה של שכונת עץ חיים שנבנתה על ציר הדרך ירושלים ליפו , מתחת לגשר המייתרים,חלקת אדמה ששטחה קרוב ל 30 אמה זאת נרכשה בשנת 1928 בתקופת המנדט בעידודו של מנהל הישיבה עץ החיים יחיאל מיכל טוקאצינסקי והרב זאב (וולף) שחור מעסקי התרופות תושב ימין משה וממייסדיה האשכנזיים, היה אחד מגבאי ישיבת עץ חיים,שעזר ברכישת שטח האדמה של ישיבת עץ החיים לפני שוק מחנה יהודה,
מטרת רכישת הקרקע הייתה לבנות עלייה בתים וחנויות ,על מנת להשכירם לתושבי ירושלים היהודיים ובכסף זה להוסיף להכנסותיה של ישיבת עץ החיים, בדומה להקמת החנויות בעבור סוחרי שוק מחנה יהודה שנבנו בחזית הישיבה,גם כן על ציר רחוב יפו ,ממול לשכונת מחנה יהודה.
חלק רב מהכסף לרכישת הקרקע במחיר האסטרונומי של שנים עשר גרוש לאמה ,תרם העשיר שלמה וולפסון ורעייתו ועל כך זכה ששמו צורף לשמה של השכונה,כתובת גדולה הושמה על טבלא ושנכתבה גם על מסמך הרכישה וייסוד אגודת שכונת עץ החיים , בכתובת נרשם : שבתי השכונה יבנו בידי השם ונדבות יהודים עשירים המעריכים את התורה והעוסקים בהקניית היהדות בארץ ישראל ובירושלים, על מנת להקים יד בבנייתה.
בשנת 1929 נערך טקס הנחת אבן הפינה לשכונה, בשנים 1931-4 נבנו שני הבתים הראשונים בשכונה, בניית השכונה נמשך עד שנת 1938 במימדים קטנים יותר ממה שתוכנן,כמו בבתים רבים בירושלים הוספה כתובת מעל למשקוף הכניסה בבנין הישיבה ,שבו ציינו תאריכי הקמת השכונה .
כיוון שעל פי מנהג ירושלים, נקראת מגילת אסתר וחג פורים בתוככי החומות של העיר העתיקה ,ביום מאוחר יותר ( למחרת) מהיום שבו נחגג חג הפורים בארץ ישראל , וכיוון שהישיבה ובית הכנסת היו מחוץ לחומות העיר העתיקה וקביעה של המלומד טיקוצינסקי,נחגג בה ובשכונה חג הפורים וקריאת המגילה, ביום שנחגג הפורים ברחבי ארץ ישראל, בבית הכנסת שקיים עד היום בבית השמאלי הגדול המתוחזק בצורה יאה,שרת לאורך שנים רבות עד שמת הרב ראובן קרישבסקי כרב השכונה.
בין שוכרי הבתים בשכונה, היה בעליו בית המרקחת המפורסם בירושלים ,וילי רוזנברג שרכש את בית המרקחת אלבא ,מידי הדוקטור ורנר ניסל ולנדסוט, ברחוב יפו 42 וממשיך דרכו של וילי רוזנברג בנו אבי רז ,בשכונה התגורר שנים רבות גם הרב המפורסם מאיר קרליץ.
אחד מתושבי השכונה תיאר את ביתו כבית בן שתי קומות ובקומה הראשונה ,דירת שני חדרים שיש לו שתי כניסות מוקף חומה ושער בחומה,בחצר הבית בור מים ומשאבה, בשנת 1934 שלחו שמעון אסידר ורעייתו הזמנה לנישואי ביתם תמר, בביתם בשכונה
אחד מדיירי השכונה היה שלמה קופמן ,בעל מתחם שכלל בית של שישה חדרים ונוחיות, בור מים , בחצר הייתה רפת גדולה, כנגדו הוגשה תביעה כספית בשנת 1928 ,בגין חוב לכדורי משיח , לאחר המשפט בו נקבע כי הבית והחצר ימכרו באמצעות ההוצאה לפועל בגין החוב .
זוכר אני מצעירותי שורת חנויות שהחלו מכוון הכניסה לירושלים בגשר המייתרים שנמשכה משני צדדי רחוב יפו,לקראת שנות השמונים נהפכו חלק גדול של חנויות אלו לקיוסקים של מזון ושתייה מהירים, חלקם היו מעין חנויות בזרים שיועדו בעיקר לאנשים שהגיעו בדרכם לשימוש בתחנת אגד החדשה שהוקמה ברוממה .
בשכונה שנותרו בה כארבעה דונם ועליהם שלושה בתים ,מתגוררים כיום כעשרים ושש משפחות , בשכונת עץ חיים היו עוד מספר בתים גדולים למשל :המבנה גדול שהיה בית החולים לעזרת נשים נמוג ועל חורבותיו נבנה מפלצת בנין רשות הדואר , המבנה השני הגדול היה בית האבות מושב הזקנים הכללי המאוחד , שנמוג ומקומו הוקמה תחנת אגד החדשה, בין שכונת רוממה לשכונות הסמוכות היו שטחים פתוחים והיא הייתה אחת השכונות המערביות צפוניות של ירושלים.
בית מושב זקנים וזקנות המאוחד בעיר הקודש ירושלים
תחילתו של בית האבות בתחומי העיר העתיקה וסניף היה לו בעיר חברון, שטח האדמה היה בן כשלושים דונם שעליו הוקמו מבני בית הזקנים, בצורת חצי עיגול עם חצר מלפנים האדמה נקנתה בשנת 1882, בידי אריה פרינלנד העשיר,הבניה החלה בשנת 1889 והושלמה בשנת 1900 בבית האבות התגוררו אנשים חכמים בתורה ובעלי ייחוס ,חלק מדייריו הגיעו מקהילות יהודיות ושבעת מותם ,הובטחה להם חלקת קבר הר המשחה,בטרם מלחמת העולם הראשונה היה לבית האבות סניף בחברון.
במבני בית האבות התגוררו כשלוש מאות זקנים וזקנות , כשליש מהדיירים היו גברים והיתר נשים, בבית האבות היו זקנים וזקנות שגילם היה יותר ממאה שנה,במתחם בית האבות היו ארבעה בתי כנסת שהשתייכו לאשכנזיים בני עדת החסידים, אחד לזקני ווילנה והאחרון לזקני אמריקה בשטח המתחם היה בית חולים קטן ,מטבח לארוחות ובית מרחץ.
בית החולים עזרת נשים (בית החולים לחולי רוח וחשוכי מרפא )
תחילת חברת עזרת נשים בעיר העתיקה בירושלים ,בעת שנוסד בשנת 1891 בעת שהוקם חדר לשני חולים בידי נשים שהחליטו לטפל בחולי רוח ,את הכסף לרכישת האדמה לבניית בית החולים מחוץ לחומות ירושלים תרמה הברונית רוטשילד, בית אחד ממבני בית החולים נבנה מתרומת עיזבונו של ישיעה אהרון נדיב רוסי עשיר ,בית זה נקרא על שמו כבית ישע לאחר בינינו, שאר הבתים נבנו בכספי יהודים עשירים ברחבי העולם.
מספר חוליו הגיעו למאה מאושפזים, אלפי חולים עברו בין כותלי המוסד בשנותיו הראשונות לחלקם נמצא מזור ומרפא, ברפואה שלמה או שיצאו להשגחה בבית משפחתם.