תיאור המוצר
המשלט הנעלם נווה אילן
כניסה חופשית
איך להגיע .יורדים מכביש ירושלים תל אביב בצומת בר אילן או דרך הישוב אבו גואש במחלף חמד, נוסעים לכוון קבוץ נווה אילן בכניסה לישוב מצד ימין 100 מטר אחרי שער הכניסה .
דרך עליה אחת היא במדרגות הבטון מול מגרש החנייה הקטן ,לא קל כיוון שהגובה בין מדרגה למדרגה משתנה, או 20 מטר אחורה קיים שביל עפר המקיף את הגבעה ומגיע למבנים למעלה שעליו ארחיב בהמשך.
פרק עלום, הקשור להקמת הישוב ,שלפני קבוץ נווה אילן ,נמצא בכניסה לקבוץ במגרש חניה קטן ,חונים ,חוצים את הכביש, ומטפסים בשביל קצר, עד שמגיעים לשלט המשלט הנעלם נווה אילן, שלט העץ מספר את סיפור ההתיישבות וההגנה על המקום. מטפסים במדרגות לפסגה והמשלט יתגלה לעינינו, המשלט קבוץ.
הסיפור האמתי סופר לי בידי גור אריה שהיה בן עשרים ורפתן בקבוץ קריית ענבים באותה עת, מאחדים משרידי קבוצת ההכנה שהכשירה את הישוב לפני ישובו בידי העולים חברי מחתרת המרי הצרפתי כנגד גרמניה שעלתה לארץ לאחר המלחמה.
האדמות של הישוב נווה אילן שהייתה בעברה ,גבעה חשופה בשם חרבת הרוחות, בערבית חירבת אל הוואת ,וכונתה חירבת גבוט שכללה מבנה בן שלושה חדרים ,אשר על רצפתו גובבה לאורך השנים שגובה היה כ 80 סנטימטר ,של פסולת וצואת חיות ,ובור מים סתום חלקית באבנים ,עד אז לא היו מבנים נוספים בשטח מסביבו, ישנו תיעוד ותמונה, עם עצי אורן על הגבעה ,שצולם ביום כניסת קבוצת ההכשרה למבנה אחד בראש הגבעה, ללא חלונות או דלתות והוויכוח של זקני נמשך, האם היה גג בטון או לא .
בן גוריון הבחין בשנת 1946 לאחר שנכתב הספר הלבן , כי כאשר תקום המדינה, ייווצר חלל ברצף הטריטוריאלי להגנת הדרך לירושלים ומיקומו של המשלט, נועד למלא את החלל, ברצף הישובים היהודים, עם ,הר טוב, כפר אוריה, קריית ענבים ומעלה החמישה ,מוצא תחתית שהיו מוקפים כפרים ערביים, תפקידם הנוסף של הישובים, היה להגן על הכביש העולה לירושלים.
בשנת 1946 נרכשו שטחי האדמה, של המשלט על ידי הקק"ל בידי יוסף וויץ , מידי תושבי אבו ג'ואש, בתאריך 19,8,46 הגיעו בשלוש משאיות, המתיישבים החדשים עם ציוד וכלים ,שכללו 15 חברי הקיבוצים ,מקריית ענבים ארבעה גברים ואשה, ומקבוץ מעלה החמישה 4 גברים ואישה ,וחמשה גברים מקבוץ גזר.
ומדוע מקבוץ גזר ,כיוון שחברי נוער שכבה ג' מקריית ענבים ,ייסדו את קבוץ גזר בזמנו, את אנשי ההכשרה ,ליוו שמונה נוטרים עם קצין בריטי לאבטחם, אחד מהנוטרים, נהרג בעת שנכנס לבאר המים לאחר שנוקתה ,הדליק סיגריה ואדי הרעל בבור פוצצו אותו ,הוא קבור בבית הקברות של קריית ענבים, בעת העלייה להכשרה נתבקשו העיתונים לא לכתוב על הנושא בכדי לא להרגיז את תושבי האזור הערביים.
המשאיות חנו בתחתית הגבעה ,והציוד הועלה על גב אנשי ההכשרה הציוד כלל שלושה אוהלים ,שהוקמו בחלקו המערבי של המבנה ,לכל קיבוץ ניתן אוהל וכלי עבודה, סלילי גדר תייל ועצי בנייה, בטונדות לחדרי השירותים, כלי עבודה ומיכל למים אחד ,שהועלה על הכתפיים במעלה הגבעה, וחובר בצנרת מיידית, לשני דווים של שני קוב שהוצבו בתחתית הגבעה ,ומשאבה להעלותם של המים לדוד העליון בכל יום הגיע משאית עם מים וירדו לשאוב אותם במשאבה.
אגדת ספור המים: בקשר למים יש סיפור שכאשר החלה מלחמת העצמאות ונגמרו המים בחודש מאי שנת 48 התקשרו המתיישבים של נווה אילן בקשר, לאנשי הפלמ"ח בקריית הענבים ,שישלחו משאית עם מים ,והפלמ"ח השיב שאין לו דלק למשאית, נתבקשו חברי קבוץ מעלה החמישה לתת ג'ריקן דלק וענו שאין להם.
ליצני הפלמ"ח בקריית ענבים, מספרים, כי באותו היום ,נערכה הפגזת תותחים על קיבוץ מעלה החמישה , מהישוב יאלו הערבי , אך במציאות ירו התותחים ,מאזור גבעת הראדר שבהר אדר ,בעת ההפגזה נפגע מיכל הדלק של הקבוץ ,שמחו אנשי הפלמ"ח לצרתם כתגובה לחוסר רצונם לעזור במעט דלק .
הפעולות שנעשו להכשרת הישוב ,כללו פינוי הזבל מרצפת המבנה בניית גדר הקפית של טרסת אבנים, בגובה של מטר ועשרים שלא סויימה , ומתיחת גדר תייל סלילונית מסביב לישוב.
האגדה מספרת ,איך נקבע גבול מתחם לבניית גדר התייל ,עמדו חברי ההכשרה ,לקחו אבנים במשקל בינוני , והשליכו אותם בכל כוחם ,בנקודה הרחוקה ביותר שבה נפלו האבנים ,התקדמו עוד מספר צעדים ,וכך נקבעו גבולות להנחת גדר התיל, כך סיפר גור אריה תושב קריית ענבים ,אשר היה אחד מהאנשים שהיו בהכשרה והוסיף כי הגבולות נקבעו גם על פי הטופוגרפיה , הקמת הגדר הסתיימה באותו היום .
לאחר שנבנתה הגדר סביב הישוב החלו החברים בסלילת דרך סיבובית שתגיע למרומי הגבעה, עבדו עם לומים ויתדות, סחבו בידיים ועם סוסים ,ותוך שבועיים יצרו דרך סלילונית סביב הגבעה ,בשלב זה נתקבלה פקודה מלמעלה לחברת סולל בונה ,להגיע מידית ולהשלים את בניית הווילה שטויחה ונצבעה ,רוצפה במרצפות, קובעו בקירות חלונות ודלתות ,מסביבה נבנו עמדות מגן ,ופונתה הזוהמה פונו האבנים מבור המים ,ואף זיפתו את קירותיו. לישוב נקבע השם נווה אילן ,על שמה של אילנה אימו של לייטר ,מרכז הישוב מקריית ענבים .
בתאריך 21.10.46 עלו 31 המתיישבים הצרפתיים, על הגבעה, אשר שמה היה חרבת הרוחות, חירבת אל הווא, והחלו לבצרה, בחפירת תעלות הגנה בבונקרים באדמה הסלעית.
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת.