תיאור המוצר

הבית שבו מוקם התנור השכונתי במקומו הסופי, ברחוב סלומון 12 ,נבנה בידי ערבי איש בית לחם הנוצרי סלח מוכרכר בימי השלטון השלטון העותומאני , את המבנה מכר סלח מוכרכר לחיים יצחק הכהן גלויברמן.
תחילת ספור המאפייה כתנור השכונתי בשכונה ,מתחילה בתקופת השלטון העותמאני שאז הוצב במקום שאיני יודע לאחר מכן הועבר בשנת 1923 בתנור לרחוב סלומון 12 לאחר הרכישה ופתיחת המאפייה והתנור השכונתי ,נקרא המקום "מאפיית גלויברמן" ,על שם מנהלה.
בתחילה הוצב התנור השכונתי בקומת הממסד של המבנה ומוקם בשני חדרים שפרוזדור חיבר בינם, חדר אחד שימש כמקום הכנת הבצק ואכסון הקמח, בחדר השני הוצב התנור שהופעל בסולר ובחזית החדר שפנתה לרחוב סלומון ניצב דלפק המכירה לסחורה,למבנה הייתה חצר שבה ניצבה אורווה לבעלי חיים נפרדת מהמאפייה להעברת הסחורה למכירה בשכונות הקרובות בעיקר.
גם כיום ניתן להבחין בשרידי ארובת התנור , ממאפיית " גלויברמן"  שמוקמה במקומה החדש בשנת 1923 ונוהלה בידי חיים יצחק הכהן גלויברמן תושב השכונה משנות השלושים וגר במבנה המאפיה ,חיים החליף את מקצועו כסופר סת"ם לאופה.
בשנות הארבעים כשהזקין חיים יצחק הכהן גלויברמן, החליט לצרף למאפייה את אהרון צוויג ואת לייב שחור כשותפים, באותו מעמד הוחלף שמה של המאפייה למאפיית גלויברמן – וצוויג והשותפים,כך עבדה השותפות עד שנת 1946 .
בשנת 1946 נרכשה המאפייה בידי אגודת הפועל המזרחי, מנהליה החדשים היו גדליה שקדי ודוד גרליץ של המאפיה החדשה ,שהתווספו למנהלים הישנים, אז גם קבלה את שמה "כמאפיית המשביע " ,המאפייה הקואופרטיבית של הפועל המזרחי ,כך פעלה המאפייה עד שנות החמישים שאז עברה המאפייה למבנה החדש והמיכון החדש לשכונת רוממה .
במאפיה עבדו ארבעה אופים שהכינו בעיקר חלות לשבת,לחמניות ולחמים, התנור של המאפייה עבד על חימום בגז לאחר הסולר , אגדות השכונה מספרות כי נשות השכונה הביאו את תבשיל החמין לשבת לתנור המאפייה , אך חדלו ממנהג זה כיוון שטעם החמין לא היה כמו בתנור אפייה של עץ (הארומה והטעם) .
אגדה נוספת המסופרת על המאפיה ,מספרת כי באחד מימי החיפוש והעוצר ( פיצוץ בית הקפה ריץ של הבריטים ברחוב המלך גורג ) נכנסו המחפשים הבריטים בשעות הבוקר המוקדמות למאפיית המשביע, המאפייה הקואופרטיבית של הפועל המזרחי ,הוציאו את ארבעת האופים והכו אותם מכות נמרצות.
כתוצאה ממעצרם נשרפו בתנורים החלות והלחמים שנאפו לשבת , רק בשעה מאוחרת יותר שוחררו האופים, מובן שבעת כניסתם של החיילים ,נעלמו לחמניות ובייגלה שהוכנו במאפייה בבטנם ותרמיליהם של החיילים .