התחבר

ירושלים שכונת אבו תור טיול לאורך קו התפר

ירושלים שכונת אבו תור טיול לאורך קו התפר

קטגוריה:

תיאור המוצר

תחילת הסיור החלה בטיילת האן ,המהווה אחת מהטיילות בטיילת ארמון הנציב , כאשר מביטים מנקודת ההתחלה לפני הירידה לכוון מתחם מטה האו"ם ושואלים : מתי יואיל מטה האו"ם להתפנות ? ,על מנת להקים במקום את ביתו החדש של נשיא המדינה ,כי בעבר המקום שהיה מאוכלס בידי הבריטים בתקופת שלטונם בארץ ,לאחר הפינוי יושב המקום בידי אנשי הצלב האדום שהוחלף לאנשי האו"ם ואשר הרכוש אינו רכושם אלא שייך לדעתם של הרבה אנשים למדינת ישראל.

באזור טיילת ארמון הנציב מספר אנדרטאות של חללים יהודים אשר נפלו בתקופת מלחמת העצמאות מיחידות של הצבא שבדרך, בכניסה למתחם האו"ם מיד לאחר השער אנדרטת חללי האום כאשר השם הראשון המופיע הוא הרוזן ברדנדט השוודי, הזאב במסווה כבש בדעותיו כנגד היהודים והתיישבותם בארץ, ושחיו הסתיימו ברציחתו.

פריט נוסף מעניין במתחם האו"ם ,בית הקברות לכלבים הקיים מתקופת השלטון הבריטי בירושלים, הנקרא ארץ החיים. מקום מטופח ושמור במסורת האירופית הלוואי עלינו .
הקדמה קטנה לסימוני קו התפר
קו התפר החל באזור רמת רחל דרך אבו תור מסביב לחומות העיר העתיקה לכוון מעבר מנדלבאום, ומשם לשכונת פגי , סנהדריה ,מסביב לקולוניה היא הנקראת הים מבשרת ציון.
את סימוני הגבול סימנו בעפרון הנקרא ציינו גרף המקביל שלנו כיום לעט לורד מספר שמונה. היות והקו שסומן על המפות היה רחב במציאות רוחבו היה 60-80 מטר תלוי בלחיצת היד ובחידוד העיפרון. בנוסף נוצרה בעיה במקטעי הסימון אשר העט לא סימנה ,על כן היו שלושה שטחים בינינו לבין הכוחות האשמים הירדנים.

שלושה אזורי הפרדה היו בקו התפר העירוני:
שטח מפורז כמו הר הצופים והאוניברסיטה, שטח מטה האו"ם שבארמון הנציב.
שטח הפקר שבו לא ניתן לאף צד להתקרב אליו ממקטעי הצבע החסר.
קו גבול בין לאומי מוסכם.
כל זאת נעשה בדיונים מהירים בשנת 1948 ובאוקטובר 1949 נחתם הסכם הגבול וההפרדה, הן מהצד הירדני קרי המלך ושליחו אטלל לבין המפקד הצבאי משה דיין שהחליף את שאלתיאל והמושל העירוני היהודי אליהו ומקבילו הירדני שוואקת, בתהליך זה שנקרא מבצע שמשון הוחלפו שטחים ולירושלים נפתחה דרך מסילת הרכבת לירושלים נתפנו שטחים באזור אורה ועמינדב .

פינוי שטחים אלו נעשו למורת רוחם של מדינות ערב שהכריזו שלא ייסוגו מאף שעל באזור ירושלים ,אי לכך החליטו הירדנים והישראלים על קרבות מדומים והשטחים שפונו למעשה נכבשו ביד הכוחות של שני הצדדים לאחר שפונו ,הלחץ לסיים את הסימון במהלך מוסכם עקב רצון של מספר מדינות להכריז על ירושלים לעיר מפורזת לכל הדתות ,מצב זה לחץ את בן גוריון שדחף ביחד עם הצד הירדני לסגור עסקה פנימית וגבול בין לאומי.
הסכם זה לא מנע את ירי הצלפים ,ובערך שילמנו כהרוג לחודש בידי מה שכונה הלגיונר המשוגע התורן.

המגורים ליד מוצבי הירדנים בשכונת אבו תור וממילא מתוארים בספרי דברי הימים, הילדים למדו מתי שומר מסוים שאהב כדור רגל מאפשר משחק ללא תקרית ואפילו איסוף הכדור שעבר לצד השני ,אך בפעילות זאת איבדו מספר ילדים את רגליהם מהמוקשים שהונחו בין הגדרות,בימים של המשוגעים לא יצאו לשחק בחוץ, הילדים למדו לא להצביע לכוון לבל יפגע ויחולל הכבוד הממלכה האשמית כאשר המשוגע התורן יחשוב שהאצבע זקורה , צריך לזכור כי מצוקת המגורים לעיר המתרחבת משני צדדי הגבול הביאו לבנייה בשטחי ההפקר בהסכמה של ועדת שביתת הנשק, וקרבו את המגורים ביחד לטווחים של שלושה מטר וקצת יותר.

באחד הימים נמלט שור מכוון הירדני באזור רמת רחל עבר את אבו תור ,עבר את שוק מחנה יהודה ,דהר לכוון בית מזמיל הלא היא שכונת קריית יובל , ירד לעמק מוצא עלה בהר ונכנס באזור מעלה החמישה בחזרה לשטח הירדני ומיד הואשמנו כי שלחנו שור משוגע לפגיעה בתושבים הירדנים ,לאחר הברור במועצת הביטחון זוכינו.

סיפור הדוב הוא ההזוי ביותר שהועלה במועצת הביטחון ,בגן החיות התנכי הישן בשכונת סנהדריה היה כלוב לדב סורי ,משעמום  אשר אחז בו פרץ לעצמו פתח בגדר ויצא בכל לילה לשוטט בשטח הירדני בבוקר היה חוזר לאוכל לכלוב ,כך נמשך העניין עד שהגיעה התלונה הירדנית כי אנחנו שולחים דובים לפגוע בתושבים הירדנים ,נערכה בדיקה ונתגלתה הפריצה.

עוד סיפורון ירושלמי : בשכונת ממילא ברחוב העמק הייתה חומה בסוף הרחוב שנבנה לאחר הפרעות בשנת 1939 ממצוקת הדיור עברו אותה מספר משפחות וחיו במבנים נטושים ממש מתחת לחומה תושבים אלו לא ספגו יריות כיוון שאז על חיילי הלגיון היה להיות חשופים בעת שהטו את קני הרובים למטה לכן ירו  הלגיונרים רק ירי ישיר אינפלדי לכוון ממילא.

מילה על ועדת שביתת הנשק המשותפת שגרמה להרבה צרות והאשמות מגוחכות מהצד הירדני והטרדת מועצת הביטחון השכם וערב והנה מספר דוגמאות :
חלק מהסיפורים מושרשים בהווי הירושלמי
משפחה שהחליטה להיות מודרנית ולבנות מבנה לשירותים בשכונת אבו תור ופניו לכוון הקו הירדני החלטה זאת שימשה לדיון ביום כיפור לאורך מספר ימים.

סיפור השיניים של הנזירה התפרסם בעקבות צילום משותף שלה ושל אנשי שביתת הנשק הירדני הישראלי והאומניק, בעת החזרת האבדה שנפלו לה מעבר לגדר הגבול באזור שער יפו בעת מפגש עם חברה מעבר לגבול.
הלחימה הביולוגית כנגד הירדנים מעבר לגבול ,ששלחנו את תולעת תוואי התהלוכה המשמיד עצי אורן לאורך הגבול ,ישבו על המדוכה והחליטו לשלוח כשלושים איש שכללו מרססים,חבלנים לפינוי מוקשים אנשי רפואה יערנים משני צדדי הגבול לריסוס כנגד התולעת.

סוד ירושלמי כמוס היה שבאזור מנזר האחיות סנט קלייר בשכונת אבו תור ,בקצה החומה של המנזר הייתה נקודה אשר ממנה היה ניתן לצפות ולראות את אזור הכותל בעיר העתיקה ואני זוכר את עצמי בגיל 7 עומד וצופה לעיר העתיקה מהנקודה הסודית .

תודה לוותיקים שזיכרונם עדיין עמם, לעוזרים במלאכה ,לעיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל , תודה לספריה הלאומית ,ולמקורות השונים  שעזרו ביצירת מאמרים אלו, באם שכחתי מפאת גילי המבוגר לציין את שמם ולתת להם את הקרדיט ,אבקש סליחה כי זה נעשה בשגגה ,ואשמח להוסיף את הערות ולתיקונים שישלחו אלינו, להזכירכם זהו אתר ללא רווח ,אלא כלי למידע כללי לאוהבי ההיסטוריה של ארץ ישראל.

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

הוסף חוות דעת

הוסף חוות דעת

תיהיה הראשון לסקור “ירושלים שכונת אבו תור טיול לאורך קו התפר”