תיאור המוצר

בית חיים אהרון ולרו – יפו 51 בחצר הבניין היה ביתו של חיים אהרון ולרו – בנקאי ואיש עסקים שברשותו היה בנק ולרו אותו ירש מאביו, והוא פיתח והגדיל אותו. הבנק פעל 67 שנים ונסגר בשנת 1915. הבית הזה נבנה בשנת 1900 וולרו גר בו עד לפטירתו בשנת 1923.

רעייתו המשיכה לגור בבית גם אחר כך, בחצר הבית  בית כנסת בשם שיבת ציון שהוקם על ידי ולרו זמן קצר לאחר שנכנס לגור במבנה.

האגדה הירושלמית מספרת כי בטרם פתח את בית הכנסת לפני ראש השנה ,הגיע אהרון לביקור בבית הכנסת יום וחצי בטרם  נפתח , בעת ביקורו הבחין כי ספסלי הישיבה אינם יאים למעמדו ולמעמד המשפחה (הכבוד) , ולרו זימן מיד את שמש בית הכנסת , והורה לו להחליף מידית את הספסלים הפשוטים לספסלים מפוארים ומרופדים כיאה למעמדו.

החל השמש בפקודת ולירו להתרוצץ ולחפש ספסלים נאים לבית הכנסת , אך לא מצא וחזר לביתו בערב עגום ומיואש, במהלך חיפושיו עבר בין נגרי ירושלים בעיר העתיקה, בבוקר המשיך בחיפושיו וליד שער יפו ראה עגלה עמוסה בספסלים כפי שחפץ, מובלים בידי נוצרי מבית לחם, פנה השמש לעגלון ושאל לאן מוביל הוא אותם, השיב העגלון כי ספסלים אלו מיועדים לבית הכנסת של יוסף נבון, בהמשך שאלותיו הבין השמש כי הם מיועדים לבית כנסת שיפתח בסוכות.

מיד שלף השמש מכיסו מצלצלים, קנה את הספסלים ושלח את העגלון לבצע הזמנה חדשה בעבור בית הכנסת של נבון. לקח השמש את הספסלים והציבם בבית הכנסת של וולרו בערב החג ,כולל בעזרת נשים לאשתו ובנותיו , נכנס חיים ולבית הכנסת ועלז, מיד קבע איפה ישב כול אחד מבני משפחתו ,ושיבח את השמש על פועלו.

תודה לסיפור האגדה לדב ליפשיץ.