תיאור המוצר

הקדמה
תחילת עלייתם של בני משפחת רייכנטל לארץ ישראל ,קשורה להסתלקותם מאדמת העיירה מזריטש ליד העיר טרנוב בפולין,בתקופה שלאחר פרעות קישנייב, למרות מצבם הכלכלי הטוב בעיירה  החליטו בני הזוג גדליה ורעייתו רבקה מלכה רייכנטל לעלות עם בני המשפחה והבן חיים צבי  וקבוצה מהעיירה בנושאם עמם שני ספרי תורה שהיו בחזקת המשפחה.
חברי הקבוצה שעלו לארץ ישראל התפזרו בארץ ,חלק הצטרפו למושבות ,חלקם התיישבו בזיכרון יעקב ,אך בני משפחת רייכנטל החליטו בתחילה להתיישב בעיר רמלה והיו בין היהודים הראשונים שהתיישבו בסביבה ערבית ומוסלמית של אנשי האזור.

לפרנסתו הקים גדליה בשנת 1898 קו תובלת עגלות שהוביל סחורה ואנשים בין הערים רמלה לירושלים,בשנת 1903 עלו בני המשפחה לעיר ירושלים והתיישבו בשכונת שערי פינה הסמוכה לשכונת בית ישראל ,ברחוב אבינועם ילין ,שם הקימו בני המשפחה רפת חלב ותחנת לטחינת קמח , כאשר הגיעו לשכונה העבירו את שני ספרי התורה שהובאו מביתם במזריטש לבית הכנסת השכונתי ששימש גם כשטייבל.

בחצר ביתם לצד הרפת של משפחת רייכנטל  ,פתחה משפחת בוכבינדר מפעל למצות שמורות , בני משפחת בוכבינדר עלו לארץ בשנת 1924 כזוג ושלושה ילדים, הסכם השכירות של המשפחה כלל תשלום במצות שמורות שנשברו במהלך היצור .
למרות שזה נראה משונה ,משפחת רייכנטל הצליחה למכור את תוצרת החלב שלה כחלב כשר למהדרין בתקופת חג הפסח כיוון שהפרות אכלו בפסח מצות ולא אוכל אחר ,רבים מתושבי ירושלים רכשו חלב ממחלבת משפחת רייכנטל בזכות הרעיון המבריק הזה .

החלק המשעשע בסיפור קשור לניקיון ברחובות בשכונת שערי פינה שבהם הלכו הפרות למרעה והיו רגילות למקש בצואתם את הרחובות ,אלא שהמצות גרמו לפרות האומללות לעצירות בתקופה שניזונו ממצות ולכן נשארו הרחובות נקיים.

מתווך הדירות דוד מונשטיין מספר מספר אגדות לזכר הימים שעברו ,אחת האגדות מספרת שבאחד הימים מצא שבר ראי כמעשה קונדס החליטו לסנוור את עדר הפרות של ריינטל שרעה בשדות בידי הרועה התימני של המשפחה, הפרה הפוזלת שפרה הייתה הפרה שהציק לה במיוחד, כאשר החל לסנוורה ,פרצה הפרה ברית אמוק לרפת ,אחריה דלק הרועה כשהוא צועק למונשטיין ,מה נטפלתם לפרה ,זאת פרה צדיקה .

למחרת שב דוד  מונשטיין  וסינוור שוב את הפרה שפרה, שתפסה תאוצה דווקא לכוון הגבול ועלתה על מוקש , מובן שקניברים משני קו הגבול נהנו מארוחה בשרית בכיבודו של הנער השובב מונשטיין. גדלייה רייכנטל עזב את עיסוקיו והגיע לאביו של מונשטיין שהיה בעלייה של מאפיית המשביע , לאחר שצעק שהוא חייב לו פרה במקום שפרה ,כתוצאה ממעשיו של בנו, השיב לו כי מאחר וזאת תקופת פסח ומזונם של הפרות היו משברי המצות של מאפיית המצות של בוכבינדר, נמאס לפרה מהמצות והיא הלכה לחפש  אוכל אחר מעבר לגבול , כמובן שמונשטיין הילד דוד נענש על מעשה הקונדסות שלו.

שטח בייתו והרפת של משפחת רייכנטל היה רחב וגדול יחסית, דבר שמשך יזמים השכם וערב להציע למשפחה סכומי כסף גדולים על שימכרו את השטח, רייכנטל נהג להשיב לפונים ,אני צריך לקבל הסכמה מהפרות , מובן שה קטע את הספסרות מראשיתה .

בשנות השישים שר החקלאות משה דיין ,הוציא צו פינוי לשלושת הרפתות שהיו באזור , אז נאלצה המשפחה לסגור את הרפת ולהשאיר את שאר הרכוש ברשותם, בשנות השמונים מכרו את השטח לקבלן וקבלו בעבור חלקם שתי דירות בבית החדש שנבנה בן הארבע קומות.

גדליה רייכנטל נפטר בשנת 1932 ,בנו חיים צבי (הרש) רייכנטל ואחיו משה המשיכו את הטיפול ברפת האגדה הירושלמית מספרת על משה יוסף בן יהושוע, שחמד וגנב את אחת היונים של משפחת רייכנטל בשנת 1950 ,לאחר הגניבה נתפס ונשלח בידי בית המשפט לשבועיים מאסר בגין הגניבה.

עדר הפרות היה יוצא לראות בשדות הסמוכים לבית הקברות בסנהדריה, תחת שמירתו של רועה תימני הרפת התקיימה עד שנת 1959 ,שאז הרפת ושאר הרפתות בסביבה קבלו צו סגירה מהשר לחקלאות משה דיין.
מתי בנו כיום החליף את שם המשפחה טל,היה בן מחזורי בכיתה בבית הספר היסודי בבית הספר סוקולוב בירושלים .

תודה לדוד מונשטיין על המידע לחלק מהכתבה.