תיאור המוצר

בשנת 1934 החלו הרוחות מנשבות לפתוח מחדש את בית הספר בצלאל , בידי אנשים שהאומנות דגדגה בקצות אצבעותיהם, כמו הזוג טיכו ,רופין, י.לוריא,שוקן, הרמן שטרוק, פרופסור מאיר ועוד .

הנהלת הקק"ל בעלת המבנה הישן של בית הספר לאומנות בצלאל ,מסרה לידי אנשים אלו את המבנה על מנת לפתחו מחדש כבית ספר לאומנות, כמו כן הממשל תרם סכום כסף נכבד על מנת לשקם ולהכין את המבנה מחדש , המנהל החדש שנבחר לעמוד בראשות בית הספר היה הגרפיקאי יוסף בודקו ונוספו לו מורים אומנים מארץ ישראל, בתחילה נפתחו בו שתי סדנאות לגרפיקה ועבודות מתכת קישוטיות ומעוצבות בעלות בסיס אומנותי ,בסך הכול נרשמו כשבע עשר תלמידים למחזור הראשון .

באוגוסט 1935 נפתח בית הספר באופן רשמי , כאשר הגיעו מגרמניה מורים ותלמידים אשר ברחו , עקב עליית הנצים לשלטון ורדיפת רעיון הבאוהאוס של העיצוב החדשני מינימליסטי פונקציונלי בגרמניה, בית ספרם בברלין נסגר ,בבואם הם החליטו להצטרף ולפתוח את מתכונת בית ספרם בברלין בבית הספר בצלאל ,על פי תפישתם למודרניזציה באומנות תוך שילוב הישן באומנות היהודית לזרמים החדשים באומנות העכשווית ובשילוב האומנות המזרח ים תיכונית לאומנות המערבית.

מגמות שינוי פניו של בית הספר לאומנות בצלאל
בעת פתיחת בצלאל החדש , נפתחו בו המחלקות : ציור  ,רישום, גרפיקה, פיסול ועבודה אומנותית בברזל ומתכת, הנהלת המוסד החליטה להתעלם מעבודתו ורעיונותיו של המייסד בוריס שץ , הנהלת בית הספר החליטה לקרוא לבית הספר " בצלאל החדש " ואף תלו שלט מתכת בשעריו .

ההתעלמות ממעל חיו של בוריס שץ , עורר מעט מורת רוח של חלק מתושבי ירושלים בהתעלמות מפועלו ודרכו האמנותית של בוריס שץ , דבר נוסף שהתרחש הי בעת שהקק"ל בעלת הנכס ,הוציאה מכתבי פינוי לעובדי בצלאל ומוריו בעבר כמו גור אריה והמאייר רבן שעליהם לפנות את חלקי המבנה, שהשכיר להם בוריס שץ בעת שנסגר בית הספר באופן מידי, כיוון שנוצרה ביקורת על דחיקת וטשטוש שמו של המייסד בוריס שץ, הזמין מנהלו החדש של המוסד יוסף בודקו את המתנגדים לביקור, אך הם סרבו להזמנתו בטרם יטפל בהחזרת כבודו ופועלו של מייסד של המוסד ,כמו שאנו אומרים להחזיר עטרה ליושנה.

בסוף שנת 1935 בירושלים ,הוקם גוף שהורכב מהקק"ל, מוסד ביאליק, הסוכנות היהודית וחבר נאמני בית הנכאות , לבחינת מצבם של המבנים ולבצע בהם שיפוץ ובעיקר חיפוי הגג ותיקונו מפני חדירת מי גשמים בחורף , שמא יפגעו המוצגים וכיתות הלימוד והסדנאות, כמו כן הוחלט לערות שינויים מבניים ותוספות לשני המבנים בצלאל ובית הנכאות .

ההתנגדות לגוף המחדש את בצלאל החריפה ובשם הדעה האמנותית שאלו המתנגדים , כיצד ניתן למחוק שלושים שנה של היווצרות אומנות ארץ ישראלית ויהודית חדשה ,אל מול הרוח הנושבת של העולים החדשים ילידי גרמניה שהחליטו ללמד במוסד על פי האסכולות הנהוגות בגרמניה ולזרוק לפח ,זרם אומנות החשוב לעם היהודי.

עוד טענו המתנגדים ,כיצד יכולים אנשי החינוך והממונים על החינוך תושבי הארץ ,הנהלת הקק"ל ,שידעו את יוסף ,להתכחש לשלושים שנות קיום הזרם החדש הארץ ישראלי, אל מול החדשים שהגיעו זה עתה ואינם בקיאים בדרכי המוסד לאורך השנים, המתנגדים אף הזכירו כי המוסד בצלאל כחברת בצלאל רשום כחוק בשלטון המנדטורי החל משנת 1925 השינויים הללו נעשו בניגוד לתקנון חברת בצלאל

מורי בית הספר ששכרו ועבדו בחדרים ובדירות במתחם בצלאל בעבר כתבו מכתב לקק"ל עקב מכתבי הפינוי שהוציאה , שבו הם מציינים כי קיים חוזה , על פי חוק החזקה ,לספק למורים הוותיקים חדרים חילופים במקום אלו שנלקחו מהם, הם אף מיינו את פועלם בעבר ועבודתם המסורה במוסד, אנשים אלו אף הזהירו ,כי לפנותם יוצרך כוח ומשטרה, כי הם אינם מתכוונים לפנות את מקומם .בטרם יוצא להם מקומות חלופיים.

על מנת ליצור תלמידים בעלי רמה אמנותית גבוהה בבצלאל החדש ,נערכו בוחנים ונבחרו תלמידים ,שהוענקו להם על פי האסכולה הגרמנית ,שעורי רישום וציור ולימוד הכנת סקיצות לעבודות ,על מנת לתת להם את הכלים הדרושים ללימוד במוסד אומנותי מהמעלה הראשונה.

בית הנאכות הלאומי נפתח לביקורים בימי השבוע ,לחפצים לבקר בימי השבת ניתן היה לרכוש כרטיסים מראש לשבת בקופת בית הנאכות ובחנות אומנות ברחוב בן יהודה , בעת הביקור יקבלו המבקרים חוברת הסברים לתצוגות.