תיאור המוצר

משפחת הרב יצחק דאסה בן למשפחה ירושלמית שורשית ונולד בירושלים ,היה ממייסדי הקמת שכונת ימין משה ברחוב יהודית כיום (רחוב מלכי) ושכונת ונחלת שמעון כן עזר בבניית שכונת שדה שמעון הצדיק נולד בשנת 1854,נפטר בשנת 1921 בגיל 67 שנה ,לאחר מחלה ממושכת , כעסקן ציבורי ,עזר להקים את בית החולים משגד לדך והיה גבאי בית החולים ואחד מעובדיה ,בתו סטריא של הרב יצחק דאסה ,נישאה לבנו לשלמה אנגל בעל מאפיית הלחם , סטירא הייתה בת שישים ושתים במותה בשנת 1943.

משפחת יצחק דאסה עובד דפוס עוזיאל , בשנת 1938 התפרסמה בעיתון דבר, ידיעה על מותו של יעקב דאסה מימין משה בנו של יצחק דאסה, מפגיעת כדור אקדח  ,יעקב היה תלמיד בית הספר אליאנס הפגיעה נגרמה כתוצאה ממשחק באקדח עם חברו ,שהוציא ממחבואו בביתו של אדם שהכיר אקדח  , למרות מאמצי ההחייאה נפטר יעקב דסה ,ביתו אהובה ידידיה נרשמה לנישואין בשנת 1946 .

משפחת משה ניסים דאסה (דסה ) נבחר בשנת 1939 לוועד שכונת ימין משה ,בנם של יעקב ושמחה  דאסה ההורים של היה גם גזבר בית קופת תמחוי בירושלים ,יליד ומוכתר השכונה לפני מלחמת השחרור , ביוני 1949 סיפר כי בשכונה היו בית ספר לבנים ובית ספר לבנות,שני בתי כנסת ,מוסד לעזרה סוציאלית מרפאת עיניים,מרפאה רפואית המנוהלת בידי אליהו פרץ .

משפחת יעקב ושמחה דאסה ( דסה) , ההורים של משה ניסים דאסה ושל יצחק דאסה יעקב ושמחה דאסה היו מבעלי המכולת מתקופת הקמת שכונת ימין משה , בחג סוכות יעקב דאסה ושותפו בן ציון פרנס , מכרו לולבים ואתרוגים בשוק מחנה יהודה בחג הסוכות  , בשנת 1920 השיאו את בתם רחל לבן ציון מזרחי,בשנת 1920 יעקב דאסה השיא את בנו יצחק דאסה לרבקה בצראווי בביתו בימין משה, בשנת 1934 השיאו את בתם מלכה לשמעון לוי

עוד בני משפחת דאסה : זינבול דאסה הבת של יצחק דאסה ( נישאה ליוסף יהושע פרחי בשנת 1902 ) החתונה נערכה בביתו של האב יצחק בימין משה בשנת 1902, משפחת אברהם ושרה דאסה נפטר 1912, משפחת ראובן ודיליסיה דאסה.

משפחת משה סרגוסי   בית החרושת לסיגריות של משה סרגוסי , שהחל לגלגל סיגריות ולמכרם כסיגריות מוכנות מנהג שמצא חן בעיני התושבים הנאורים ורכשו סיגריות מוכנות אלה, בהמירם את מלאכת גלגול הטבק ,בתוך דפי העישון לסחורה מוגמרת.

משפחת יצחק מזרחי, בתי המלאכה לצורפות בבתיהם של בני משפחת מזרחי ברחוב מלכי בני המשפחה גרו בדירות צמודות , האח שלמה ,התמחה בהכנת תשמישי קודש לספרי תורה וכדומה,האחים משה יעקב מזרחי ואחיו אהרון יוסף מזרחי התמחו בתכשיטים בנוסף היו להם חנויות בשוק צורפי הכסף ( סוק אל סייאגין ) בעיר העתיקה , משפחת מזרחי ( שכונו  צורפי הכסף ) , האחים משה יעקב,אהרון יוסף ,שלמה ורפאל מזרחי , עסקו גם ביצור תשמישי תורה מכסף ,שנתרמו בעיקר לבתי כנסת .משפחת  שרה ויצחק מזרחי מהמפונים לליפתא בשנת 1948 משפחה עם תשעה ילדים בליפתא חיו בחדר אחד בתנאי מחיה מחפירים.

משפחת אברהם ד, מזרחי מודיע בשנת 1922 ,כי פתח משרד תווך לתושבי ירושלים , המשרד נמצא בגן העיר בדיוטה הראשונה , מוכר דירות ומתווך, שוכר ומשכיר ,מלווה כספים ולווה, משפחת שמעון מזרחי ,מאפיה ותנור השכונה לחמין, קישור למאמר https://www.tiplatrip.com/article.aspx?id=22236&catid=17950  .

משפחת ישראל פינקלשטיין ,ישראל השיא את בתו שמחה בשנת 1925 בירושלים, היה בעל  בית החרושת לנקניקים שמשון בימין משה , בשנת 1925 פורסם במודעות ובעיתונות, בידי ועד הרבנות הראשית בירושלים אזהרה במודעות נגד המפעל  והמנהל ישראל פינקלשטיין של מפעל הנקניקים שמשון שפעל בשכונת ימין משה, כיוון שעל פי דעתם התוצרת לא הייתה כשרה ונעשתה על פי דעת מבשר טריפה ופיגולים,למרות שבעל המפעל הוזהר לנהוג על פי הוראות הרבנות ,לא ביצע בעל בית החרושת שמשון את המוטל עליו , אי לכך נלקח המשגיח ומפתחותיו מבית החרושת.

משפחת שפרה בליצקי , בחודש מרץ בשנת 1934 נפרצה חנותה בימין משה ונגנבו מהחנות שק קופסאות סיגריות ושק סוכר ,בידי ארבעה ערבים בשעות הבוקר המוקדמות, שמש בית הכנסת יוסף פרץ ,אשר גר במשכנות שאננים, שהגיע לפתוח את בית הכנסת הגדול ,הבחין בהם וקרא לעברם, בעת שנשאו את השקים במדרגות הרחוב, בתגובה ירה אחד הערבים בגבאי יוסף פרץ והחטיא, אך בירייה הוא פגע בשותפו לשוד והרגו , מובן שהשקים עם הגנבה הושארו בשטח השודדים נתפסו לאחר זמן והועמדו לדין באוקטובר 1934, אחד השודדים הפך לעד מדינה וכנגד השנים הנותרים נערך משפט הגניבה והרצח, למשפט הופיעו השודדים בלבוש מהודר לאפנדים, העידו כנגדם איש המשטרה והרופא שטיפל בפצוע שנורה ומת.

שפרה בליצקי העידה כי לחנות היו ארבעה מנעולים על דלת הכניסה, אך משהגיעה לחנות עקב קריאת השוטרים הבחינה כי הנעילה לחנות הייתה ארעית וכי בחנות הסדר הופר והסחורות פוזרו.
בשנת 1935 מודיעה בעל חנות המשקאות החריפים בימין משה גברת שפרה בליצקי כי הגישה בקשה חדשה לקבלת רישיון למכירת משקאות חריפים בחנותו בשכונה.

משפחת יהודה באדהב ,בצעירותו רכש את לימוד הדפוס בבית הדפוס של עיתון חרות אצל משה עזריאל,הוא התמחה כסדר דפוס ,אך זנח את המקצוע ורכש חנות מכולת בימין משה ממול לבית הכנסת הספרדי בימין משה  בית בכור ניסים , בשנת 1936 ביקש רישיחון לממכר משקאות חריפים בחנותו, יהודה היה בנו הרב יצחק בן מיכאל בדאהב, יהודה באדהב נבחר בשנת 1939 לוועד שכונת ימין משה, בשנת 1909 מפרסם יהודה ברכות לידידו שלמה מיוחס לרגל נישואיו עם רבקה .

חיים יפה תושב השכונה ,עסק במסחר בחיטה והיו לו שיירות חמורים שהעלו את החיטה שרכש באזור הבקעה ויריחו.

משפחת מיוחס
משפחת מרדכי מיוחס בן גבריאל מיוחס ,היה גבאי בית הכנסת הספרדי בשנת 1924, היה שוחט ספרדי,אשתו רחל מיוחס התפרסמה כאשת מרפא המחזירה נקעים ובעלת ידע במס'ג רפואי.

למרדכי מיוחס תעודת שושלת יוחסין עד עזרא הסופר בשנת 1885 הוקמה אגודת "ביקור חולים"  בעדה הספרדית בירושלים בשכונות שמחוץ לחומת העיר העתיקה , יוסף מיוחס בן הרב מרדכי מיוחס נבחר למזכיר האגודה , מטרת אנשי האגודה לבקר ולתמוך באנשים חולים ונזקקים ספרדיים הגרים בשכונות החיצוניות.

האגדות מספרות על השוחט מיוחס שכאשר היהודים הביאו בפניו בעלי חיים לשחיטה , והבהמה לא הייתה בדיוק כשרה , לא היה מכריז כי היא כזאת, אלא היה מסובב את ראשו והמבין היה מבין וזאת מדוע ?.

כיוון שאם היה מכריז מרדכי מיוחס ,בקול רם כי הבהמה אינה כשרה מיד היה יורד מערכה הכספי והמוכר היה מפסיד ממון רב, רמז היה במעשהו לבעלי הבהמה, מכרו את הבהמה  למי שתרצו במחיר מלא ,אך לא ליהודים כבהמה כשרה.
יוסף מיוחס חבר וועד העיר למען תושבי ירושלים בשנת 1924 נבחר להיות  נשיא הוועד בחודש יוני 1905   נישאים בבית הורי הכלה מרדכי מיוחס בימין משה  ,בתו שמחה מיוחס לחתן בן ציון שלמה יוסף .
משפחת מיוחס שימשו הן כרבנים בשכונה , את פרנסתם מצאו מהשחיטה כיוון שהיו שוחטים בעלי מונופול שחיטה בסגנון הספרדי .

הרב אהרון מיוחס , נבחר בשנת 1939 לוועד שכונת ימין משה ,שמואל מיוחס , היה גבאי וחבר וועד בית החולים משגב לדך בשנת 1890, בשנת 1903 נבחר להיות בוועד הספרדים בירושלים ,ראש שוחטי ירושלים
בשנת 1928 ובשנת 1907 עוד במשפחת מיוחס : משה מיוחס, חיים מיוחס, רחמים בכר שלמה מיוחס, אלעזר מיוחס .