תיאור המוצר

סיפורו הרועש של שוק מחנה יהודה ורחוב מחנה יהודה בשוק מחנה יהודה , מתחיל ביום העבודה הרגיל עם הצעקות ופתיחת החנויות בשעות המוקדמות למזלם הרע של תושבי הרחוב, התמקמו בו חלק גדול מסוחרי הירקות והפירות בשנות השישים , ראו זאת הסיטונאיים ופתחו גם הם חנויות כאלה בסמטאות היוצאות מרחוב זה, לכן נחשב הרחוב כשוק המרכזי של הירקות והפירות לקונים המחפשים לרכוש סחורה במחירים מוזלים.

סדר היום חזר על עצמו ברוטינה קבועה, בערבו של היום גמרו הקונים את רכישותיהם ,הסוחרים הכינו את החנויות ליום המחרת ,הוציאו מחוץ לחנויות את השאריות המרקיבות ,והרי לכם רחוב מבוסם ורועש בשעות הלילה ,לאחר מכן גוללו והגיפו את דלתות החנויות.

מיד לאחר סגירת החנויות החל להגיע נחיל משאיות הסחורות, המנסות לפלס את דרכם בסמטאות הצרות וברחוב מחנה יהודה על מנת לתפוס מקום לפריקה, תוך שימוש בצופרי המכוניות, אל רעשים אלו הצטרפו צעקות הסבלים ורעש הארגזים הנפרקים שהפכו את הלילה ליום.

הדיירים המתגוררים ברחוב ובסמטאות בדירות שמעל לחנויות, מקווים שהמשאיות לא ידרסו ילדים בעת שהסתובבו ברחוב, במיוחד בחופשים מהלימודים, אז גם הפכו רחובות אלו למגרשי משחקים כמו מחבואים בין ערמות הארגזים .

מכיוון שהמקום היה צר מלהכיל את נחיל המשאיות בעת הפריקה ,הממתינים הבאים לתורם ,החלו לאבד את הסבלנות וצפירות זירוז הם דבר שבשגרה, לא עזרו התלונות במטרה ובעירייה להורדת מפלס הרעש, בדרך כלל נענו כי אין מספיק כוח אכיפה לפעולת המניעה , גם פחדם של הפקחים מהנהגים והסבלים בעת הניסיונות לעשות סדר בהמולה ,נתקלו ביד קשה ובזרוע נטויה של הנהגים העצבניים מהדוחק , ובאופן טבעי אף אחד אינו רוצה להיות שק חבטות, גם הניסיון לאסור פריקה לאחר השעה 10 בלילה נכשל.

גם המשטרה ניערה חוצנה ,בטענה כי אין להם סמכויות פרט להגשת דוחות אלא שמחיר הדוח שווה לשלוש לירות והנהגים מגחכים ומעמיסים את התשלום על הספקים, שבעבורם אלו פרוטות ,ומיד מעמיסים את הקנסות על מחיר הסחורה הנמכרת.

לאחר הפריקה מגיע תהליך העמסת הארגזים הריקים שהוצאו מחוץ לחנויות בערב לפני הסגירה, ויש וערמות ארגזים שאיבדו את שיווי המשקל הצונחים ברעש מחריש אוזניים ,דבר שלבסוף הביא לתגרה המונית בין הדיירים לנהגי המשאיות והסיטונאים , במקביל תושבי האזור ניסו לתחוב חתיכות צמר גפן לאוזניים בכדי למנוע כניסת חלק מהרעש בעת הלינה .

סופו של דבר העירייה החלה לבנות שוק סיטונאי חדש בגבעת שאול , אך הבנייה ערכה עוד כשנתיים של סבל לתושבים .

תודה ליושבי הקרנות ,לקשישים שעמם שוחחתי בשוק ומחוצה לו, שזיכרונם עדיין עמם, לעוזרים במלאכה ,לעיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל , הספרייה הלאומית ,ומקורות שונים  שעזרו ביצירת מאמרים אלו ואישים שאנו הירושלמים זוכרים, אך מפאת גילי המבוגר ,באם שכחתי לציין את שמם ולתת להם את הקרדיט ,אבקש סליחה כי זה נעשה בשגגה ,ואשמח להוסיף את הערות ולתיקונים שישלחו אלינו, להזכירכם זהו אתר ללא רווח ,אלא כלי למידע כללי לאוהבי ההיסטוריה של ארץ ישראל.