תיאור המוצר

שוק מחנה יהודה שוק הפלחיות ונשות הישובים היהודים מהסביבה

בשנות השישים התפתח תת שוק בשטח שוק מחנה יהודה ,יש הטוענים כי את הסלנג בשוק הנחילו העירקים ,הכורדים  הספרדים והאשכנזים מלשון האידיש והרומנים בני העליות השונות, הגדילו לעשות הפלחיות שהתגודדו בשוק משנה משלהם מבית צפפה ואבו גואש , שפתם בשוק הייתה העברית , שאותה למדו מהיהודים לצדם הופיעו בשוק תגרניות מישובים שליד ירושלים כמו קסטל ומחבל ההר, וכולם הנחו את סחורתם למכירה .

השלל נמכר על פי העין והמשקל לא היה בנמצא, או יותר נכון על פי החתיכה הקונים לא הבינו את חוכמת החיים שהסתתרה מאחורי אסטרטגיה הזאת ,כי לבסוף המחיר הזול סנוור והלקוחות בקשו  תני לי עוד חתיכות ,וללא שקילה גרמו לעצמם נזק לכיס ,למרות שעל פניו המחירים היו יותר זולים, הכמויות והלהיטות להרוויח גרמה להם בשורה התחתונה להפסיד.

אל החנויות שנפתחו בשוק הלוואה וחסכון בשנות השלושים והארבעים של המאה התשע עשר ,הצטרפו תגרניות יהודיות חלקם מהישובים היהודים מסביב לירושלים וחלקם מבני העלייה התימנית ,שהביאו את מרכולתם מוקדם בבוקר והניחו אותם על הרצפה בפתחי החנויות היהודיות , את סחורתם של : הירקות ,הפירות, העופות, הביצים  ועשבי ,מוצרים טריים שנמכרו בשעות הבוקר המוקדמות ,עד פתיחת  החנויות בידי הסוחרים.

העלייה של  בני העדה התימנית לירושלים, בגלי העלייה משנת תרמ"ב ,החלה בשנות השמונים של המאה התשע עשר, כאשר התימנים הגיעו לארץ בדרך היבשתית בדרך הים ברכיבה ובהליכה רגלית, תוך מעבר במדבריות ותנאים קשים, לאחר הגיעם לירושלים מחוסר ממון ודלותם ,חלקם החלו לעבוד כמקבצי נדבות , ולאחר מכן פנו התימנים לקבלנים היהודים בחיפוש לעבודה בבניין, מאחר ושכרם היה  אף נמוך משכרם של הפועלים הערביים ,וממחסור בידיים עובדות בענף הבניה התקבלו אלו לעבודה, לאחר זמן אף למדו הצעירים את עבודת הסתות והבנאות שבה הרוויחו יותר שכר,

נשות המשפחה וחלק מהגברים בעיקר הזקנים מצאו מקור פרנסה בתגרנות במכירת ירקות ופירות בפתחי החנויות בשוק הלווה וחסכון , חלקם הכירו את מלאכת הניקור ועבדו באטליזים שבשוק , מכיוון שרבים מבני העדה התימנית מצאו את פרנסתם לאחר עלייתם לירושלים באזור שוק עליה וחסכון הודבק לחלק משוק זה השם בשוק התימני שהתרכז ברחובות החרוב והתות .